- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,872
- נקודות
- 695
באלף המגן (סימן תר"ס סעיף ו') מובא סגולה, שאשה מעוברת תישוך את הפיטם של האתרוג ביום הו"ר, והיא סגולה ללידה קלה. וכן הביא בס' חיים וברכה (אות רכח) בשם ס' נזירות שמשון, וכתב שלאחר מכן נותנות צדקה והיא סגולה ללידה קלה.
וראיתי מי שהסתפק באתרוג שאין בו פיטם מה תעשה.
אמנם זה פשוט שפיטם לאוו דוקא שכן טעם הסגולה על פי המדרש שעץ שאכלה ממנו חוה בחטא עץ הדעת היה אתרוג.
וזה נוסח התפילה שהובא במגן האלף:
"רבונו של עולם, בשביל חוה שהיתה אוכלת מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו הזמן לא הייתי אוכלתו ולא הייתי נהנית ממנו, כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה. וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה, כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר הקב"ה לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציוויו. ותקבלני ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו, ותושיעני לילד בנחת ובלי צער ולא יהיה לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה הא-ל המושיע".
ולפי זה פשוט שלאו דווקא נשיכת הפיטם אלא כל אופן שפוסל את האתרוג.
אמנם התעוררתי כעת הלא חסר אינו פסול בשאר הימים. וצ"ל ביותר משיעורו, או דעכ"פ מועיל במה שפסלה מהתורה ויל"ע.
כמו כן יש לדון מדוע התירו לפסול האתרוג והלא איתקצאי. ובפשטות יש לומר דנשיכת הפיטם ליתא בהנאה וממילא לא איתקצאי לענין זה. ויש לדון. (ודוחק לומר מכיון וכל הסגולה הוא בגלל נשיכת האתרוג אף שפולטת אותו מפיה, הלא נמצא שנהנית בזה גופא שנושכת אותו).
וראיתי מי שהסתפק באתרוג שאין בו פיטם מה תעשה.
אמנם זה פשוט שפיטם לאוו דוקא שכן טעם הסגולה על פי המדרש שעץ שאכלה ממנו חוה בחטא עץ הדעת היה אתרוג.
וזה נוסח התפילה שהובא במגן האלף:
"רבונו של עולם, בשביל חוה שהיתה אוכלת מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו הזמן לא הייתי אוכלתו ולא הייתי נהנית ממנו, כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה. וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה, כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר הקב"ה לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציוויו. ותקבלני ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו, ותושיעני לילד בנחת ובלי צער ולא יהיה לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה הא-ל המושיע".
ולפי זה פשוט שלאו דווקא נשיכת הפיטם אלא כל אופן שפוסל את האתרוג.
אמנם התעוררתי כעת הלא חסר אינו פסול בשאר הימים. וצ"ל ביותר משיעורו, או דעכ"פ מועיל במה שפסלה מהתורה ויל"ע.
כמו כן יש לדון מדוע התירו לפסול האתרוג והלא איתקצאי. ובפשטות יש לומר דנשיכת הפיטם ליתא בהנאה וממילא לא איתקצאי לענין זה. ויש לדון. (ודוחק לומר מכיון וכל הסגולה הוא בגלל נשיכת האתרוג אף שפולטת אותו מפיה, הלא נמצא שנהנית בזה גופא שנושכת אותו).