כתב בספה"ק אגרא דכלה (פר' ויצא): מקובל בידינו דכל מי שצריך לישא אשה יאמר בכל יום פרק קכא שבתהלים קודם יהיו לרצון שלפני עקירת רגליו. והרחיב בזה בספרו אגרא דפירקא (אות ס"ג) בשם הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות, מאמר תיקון דין, ח"ד פי"ז) וז"ל: "כל האומר מזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וכו' (תהלים קפיטל קכ"א) סוף כל תפילותיו, קודם עקירת רגליו, מזמנין לו בת זוגו ההוגנת לו" עכ"ל.
בדומה לזה סיפרה הרבנית קניבסקי ע"ה (מאחורי הפרגוד עמ' 346), כי בהיותה בת עשר, יום אחד אביה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נשאר להתפלל בבית כי לא הרגיש טוב, והבחינה כי לאחר שפסע 'עושה שלום' טרם ששב למקומו התעכב זמן מה ומלמל בפיו, ושאלה אותו מה האי, ואמר לה כי מסורת בידו מזקינו בעל ה"לשם" סגולה לומר קודם שחוזרים מאמירת 'עושה שלום' - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים". והוסיפה לאחר שנים סיפר לה תלמיד חכם פלוני כי קבוצת בחורים מבוגרים ששמעו על סגולה זו, ועשו כן, לאחר תקופה כולם התארסו עכ"ד.
בדומה לזה סיפרה הרבנית קניבסקי ע"ה (מאחורי הפרגוד עמ' 346), כי בהיותה בת עשר, יום אחד אביה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נשאר להתפלל בבית כי לא הרגיש טוב, והבחינה כי לאחר שפסע 'עושה שלום' טרם ששב למקומו התעכב זמן מה ומלמל בפיו, ושאלה אותו מה האי, ואמר לה כי מסורת בידו מזקינו בעל ה"לשם" סגולה לומר קודם שחוזרים מאמירת 'עושה שלום' - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים". והוסיפה לאחר שנים סיפר לה תלמיד חכם פלוני כי קבוצת בחורים מבוגרים ששמעו על סגולה זו, ועשו כן, לאחר תקופה כולם התארסו עכ"ד.