סגולת העכו"ם ואפי' עע"ז, ואפי' מלכות הרשעה ששרפה עירנו.
בדרך לימוד הזכות שייסדו חדשים מקרוב באו, אשר נפחו מאמרי חז"ל שדנו להפך בזכות הרשעים ותפסום כעיקר ושורש ובגלל זה התירו חיבור לרשעים ואכן נתפסו בעוונם.
כליצנותא דע"ז ננתח כמה מדרשות חז"ל כמשנתם.
מצינו דעת ר"י ברבי אלעי שחז"ל האריכו במקומות רבים בשבחיו, והנה על תוארו "ראש המדברים בכל מקום" נאמר בגמ' בשבת לג, ב "ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום? דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. וכו'" ומצינו איך ששיבח למלכות הרשעה שהחריבה את בית המקדש בגלל שתקנו שווקים. ואין לומר שעשה כן מפחד המלכות, שהרי רשב"י חלק עליו.
נמצינו למדים כי כאשר מזכירים את הרומאים לדעת ר"י שהוא ראש המדברים יש לשבחם.
מבואר בגמ' עה"פ "יפת אלוקים ליפת" מגילה ט, ב "ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל - אמר קרא יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם - דבריו של יפת יהיו באהלי שם. - ואימא גומר ומגוג! אמר רבי חייא בר אבא: היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת - יפיותו של יפת יהא באהלי שם." וראינו איך שחז"ל הפליגו אם כן ביופי הכתב היווני.
נמצינו למדים כי יש להתמקצע בלימוד יוונית.
וכן מצינו בגדולתו של ישו הנוצרי, שמבואר בגמ' על אונקלוס שהעלה באוב את טיטוס והוא אמר לו שלא ידבוק בישראל ואילו בישו מבואר בגיטין נז, א "אזל אסקיה בנגידא לישו הנוצרי [וי"ג מפני הצנזור פושעי ישראל], א"ל: מאן חשיב בההוא עלמא? א"ל: ישראל. מהו לאדבוקי בהו? א"ל: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו. א"ל: דיניה דההוא גברא במאי? א"ל: בצואה רותחת; דאמר מר: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. תא חזי, מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז" חזינן כמה הפליגו חז"ל במעלת ישו וא"כ עלינו לקרב את הנוצרים מאמיני דרכו. וכמו שמבואר ברמב"ם שהנצרות והאיסלאם סוללים דרך למלך המשיח.
ואם כי שאני חושש שאותם חסרי ... [תשלימו לבד] יקחו את הדברים כפשוטן ואף יביאו עוד מקורות כאלו, הסתמכתי על הרגש הלאומי שלהם שלא יאפשר את זה...
תכל'ס, כל אדם עם טיפונת IQ קולט שלא כך לומדים גמרות ומדרשי חז"ל, ואם ישנו מדרש שסותר את רוח חז"ל הכוללת וכל שכן את ההלכות הרי שמנסים ליישב את אותו מאמר ולא דוחקים את כל חז"ל לפינה מחמתו... (דרך אגב זה כלל לא רק בגמרות אלא גם בניהוגים של אנשים, ועל זה מבוסס הדין לדון לכף זכות וברשעים לכף חובה) ואם כל התורה מלאה בעונשים וקללות לרשעים, גם אם ישנה בחינה קטנה כלשהי ודאי שאין זה כדי שנשנה את יחסנו לרשעים, כל שכן לא כשיש סכנה להגרר אחריהם ח"ו.
נשמח עם החכמים כאן יוכלו לשעשע אותנו בעוד מדרשים כאלו בצירוף מסקנות מעשיות...
בדרך לימוד הזכות שייסדו חדשים מקרוב באו, אשר נפחו מאמרי חז"ל שדנו להפך בזכות הרשעים ותפסום כעיקר ושורש ובגלל זה התירו חיבור לרשעים ואכן נתפסו בעוונם.
כליצנותא דע"ז ננתח כמה מדרשות חז"ל כמשנתם.
מצינו דעת ר"י ברבי אלעי שחז"ל האריכו במקומות רבים בשבחיו, והנה על תוארו "ראש המדברים בכל מקום" נאמר בגמ' בשבת לג, ב "ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום? דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. וכו'" ומצינו איך ששיבח למלכות הרשעה שהחריבה את בית המקדש בגלל שתקנו שווקים. ואין לומר שעשה כן מפחד המלכות, שהרי רשב"י חלק עליו.
נמצינו למדים כי כאשר מזכירים את הרומאים לדעת ר"י שהוא ראש המדברים יש לשבחם.
מבואר בגמ' עה"פ "יפת אלוקים ליפת" מגילה ט, ב "ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל - אמר קרא יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם - דבריו של יפת יהיו באהלי שם. - ואימא גומר ומגוג! אמר רבי חייא בר אבא: היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת - יפיותו של יפת יהא באהלי שם." וראינו איך שחז"ל הפליגו אם כן ביופי הכתב היווני.
נמצינו למדים כי יש להתמקצע בלימוד יוונית.
וכן מצינו בגדולתו של ישו הנוצרי, שמבואר בגמ' על אונקלוס שהעלה באוב את טיטוס והוא אמר לו שלא ידבוק בישראל ואילו בישו מבואר בגיטין נז, א "אזל אסקיה בנגידא לישו הנוצרי [וי"ג מפני הצנזור פושעי ישראל], א"ל: מאן חשיב בההוא עלמא? א"ל: ישראל. מהו לאדבוקי בהו? א"ל: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו. א"ל: דיניה דההוא גברא במאי? א"ל: בצואה רותחת; דאמר מר: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. תא חזי, מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז" חזינן כמה הפליגו חז"ל במעלת ישו וא"כ עלינו לקרב את הנוצרים מאמיני דרכו. וכמו שמבואר ברמב"ם שהנצרות והאיסלאם סוללים דרך למלך המשיח.
ואם כי שאני חושש שאותם חסרי ... [תשלימו לבד] יקחו את הדברים כפשוטן ואף יביאו עוד מקורות כאלו, הסתמכתי על הרגש הלאומי שלהם שלא יאפשר את זה...
תכל'ס, כל אדם עם טיפונת IQ קולט שלא כך לומדים גמרות ומדרשי חז"ל, ואם ישנו מדרש שסותר את רוח חז"ל הכוללת וכל שכן את ההלכות הרי שמנסים ליישב את אותו מאמר ולא דוחקים את כל חז"ל לפינה מחמתו... (דרך אגב זה כלל לא רק בגמרות אלא גם בניהוגים של אנשים, ועל זה מבוסס הדין לדון לכף זכות וברשעים לכף חובה) ואם כל התורה מלאה בעונשים וקללות לרשעים, גם אם ישנה בחינה קטנה כלשהי ודאי שאין זה כדי שנשנה את יחסנו לרשעים, כל שכן לא כשיש סכנה להגרר אחריהם ח"ו.
נשמח עם החכמים כאן יוכלו לשעשע אותנו בעוד מדרשים כאלו בצירוף מסקנות מעשיות...