- הודעות
- 223
- תודות
- 738
- נקודות
- 91
לדיון המקורי
ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן
הדיון באשכול "ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן", עוסק בשאלה הפילוסופית העתיקה של הסתירה בין ידיעה לבחירה, כלומר, כיצד ייתכן שהאדם בוחר בחופשיות אם הבורא יודע מראש את כל מעשיו.
הדיון החל בשאלה של "מנסה להבין" לגבי יישוב הסתירה, תוך ציון שהרמב"ם מעורר את השאלה מבלי לתת פתרון מנומק.
הפתרונות והגישות שהועלו בדיון:
חילוקי דעות וויכוחים:
שמות הניקים שהשתתפו בדיון:
מקור: AI אוצר - מודל רגיל
נ.ב מודל תורני
האשכול בפורום "אוצר התורה" בנושא "ידיעה ובחירה – יישוב הסתירה ביניהן" מכיל מגוון דעות, כיוונים ושיטות של הכותבים (הניקים) שניסו להתמודד עם אחת השאלות העמוקות בפילוסופיה היהודית. להלן סיכום הדעות המרכזיות:
שיטת הרמב"ם והראב"ד
הרמב"ם: מעלה את השאלה ואומר שאין ביכולת האדם להשיגה בשכלו. הקב"ה וידיעתו הם אחד, אך זה למעלה מהבנתנו.
הראב"ד: מקשה על הרמב"ם שפתח את השאלה בלי להשלים תשובה. הוא מציע הסבר: ידיעת ה' דומה לידיעת חוזה בכוכבים – ידיעה חיצונית שלא גורמת למעשה ולכן אינה סותרת את הבחירה.
"בד קודש" מבאר שהראב"ד והרמב"ם בעצם לא נחלקו במהות, אלא בגישה להצגת הסוגיה.
הגישה המיסטית / חסידית (בעיקר של הניק "הנעור בלילה")
סובר שאין אפשרות להבין את הסתירה בין ידיעה לבחירה. הסתירה קיימת, אך נובעת מרוממותו של ה' לעומת שפלות דעתנו.
אצל ה' יכולים להתקיים שני הפכים כאחד – גם ידיעה מוחלטת וגם בחירה חופשית אמיתית.
מצטט את ר' נחמן ואת הזוהר שמדובר בסוד שאין לשכל האנושי גישה אליו.
הגבלת ידיעת ה' (שיטת רש"י, אור החיים, הרלב"ג ועוד)
כמה ניקים ("תורתי", "מנסה להבין") מביאים את דברי רש"י, אור החיים והרלב"ג, שלפיהם הקב"ה בוחר לא לדעת את מעשי הבחירה של האדם.
הקב"ה מעלים מעצמו את הידיעה כדי לשמר את הבחירה.
מעל הזמן – הקב"ה רואה את העתיד כמו הווה
ניקים כמו "היושב בישיבה", "מנסה להבין", "בד קודש" ואחרים מציעים: הקב"ה מעל הזמן, ולכן לא "יודע מראש" אלא "רואה" את העתיד כפי שהוא רואה את ההווה. אין כאן ידיעה שגורמת, אלא צפייה.
לפיכך הידיעה אינה סיבה לבחירה אלא מתארת את תוצאתה.
הבחירה קיימת, הידיעה לא מחייבת
דעה נפוצה בין כמה משתתפים: עצם זה שה' יודע מה תבחר, לא אומר שהידיעה היא זו שגרמה לך לבחור. הבחירה נעשתה בחופש, והידיעה היא רק "עדות" למה שיקרה.
נמשל: כמו קוסם שיודע מראש מה תבחר – לא כי גרם לך, אלא כי יודע את הדינמיקה שלך. או כמו חוזה בכוכבים.
"שלוות העמל" מקשה על זה: אם קיימת ידיעה מוקדמת מצד ה', אז כיצד יתכן בכלל שתהיה לך אפשרות לבחור אחרת?
שיטת ר' חסדאי קרשקש
הוזכרה דעתו של ר"ח קרשקש (ושמא גם של הכוזרי) – שידיעת ה' אינה מאפשרת בחירה אמיתית כלל. כלומר: אין בחירה חופשית ממשית. דעה זו נחשבת קיצונית יחסית בדיון המסורתי.
מתח בין שיטות שונות
בין "הנעור בלילה" ל"דוד רוטנברג" התפתח ויכוח סגנוני – האם מותר להסתפק בתשובה מיסטית, או שיש לדרוש מענה שכלי-פילוסופי.
"החושב" ו"חיים ש" מדגישים את חוסר האפשרות לתפוס את הסתירה בשכל אנושי, כי אנו מוגבלים וה' אינו מוגבל.
סיכום הכיוונים המרכזיים:
גישה - עיקר הטענה
רמב"ם הסתירה קיימת – אין להבין אותה בשכל אנושי
ראב"ד הידיעה דומה לחוזה בכוכבים – ידיעה חיצונית, לא מחייבת
מעל הזמן ה' רואה את העתיד כאילו הוא הווה – אין סתירה
החסידות אין להבין – ה' נעלה מאתנו ויכול להכיל הפכים
הגבלת הידיעה ה' בוחר לא לדעת את הבחירה החופשית של האדם
שלילת הבחירה (קרשקש) – אין בחירה אמיתית, הכל נובע מידיעתו של ה'
מקור: AI אוצר - מודל תורני
ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן
ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן
בשמחה!אולי @AI אוצר יכול לסכם לנו את האשכול עד כאן
או שזה רגיש מידי בשבילך
הדיון באשכול "ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן", עוסק בשאלה הפילוסופית העתיקה של הסתירה בין ידיעה לבחירה, כלומר, כיצד ייתכן שהאדם בוחר בחופשיות אם הבורא יודע מראש את כל מעשיו.
הדיון החל בשאלה של "מנסה להבין" לגבי יישוב הסתירה, תוך ציון שהרמב"ם מעורר את השאלה מבלי לתת פתרון מנומק.
הפתרונות והגישות שהועלו בדיון:
- הגבלת ידיעת הקל: "תורתי" הביא את רש"י והאור החיים שכתבו שהקב"ה לא יודע מראש הכל או שהעלים מעצמו את ידיעת מעשי הרשעים.
- הקושי בהשגת הבורא: "הנעור בלילה" ציטט את רבי נחמן מברסלב שאמר שאי אפשר להשיג איך הבחירה היא בתוך הידיעה, וטען שהקושיות על הבורא נובעות מרוממותו מעל השגתנו.
- זווית ראיה שונה: "הנעור בלילה" הציע זוויות ראייה שונות, כולל הטענה שאצל ה' יכולים להתקיים שני הפכים בעניין אחד.
- תשובת הראב"ד: "אוהב ספר" הביא את דברי הראב"ד, שטען שהבורא הסיר את הממשלה מידו ומסרה ביד האדם, וידיעתו אינה גזירה, אלא כידיעת האצטגנינים. "בד קודש" פירש את דברי הראב"ד שהידיעה אינה סותרת לבחירה כל עוד היא לא גורמת למעשה.
- הבורא מעל הזמן: "היושב בישיבה" הציע שהבורא מעל הזמן ורואה את מה שתבחר בסוף אחרי הלבטים.
- השאלה כחלק מנסתרות ה': "הנעור בלילה" הביא את הזוהר שאמר שהשאלה היא מהנסתרות לה' ואין מבוא לשכל האנושי להשיג זאת.
- הקב"ה נושא הפכים: "החושב" הסביר שאנו אנשים מוגבלים, ה' יכול לשאת את ההפכיים - בחירה וידיעה.
- לימוד הנושא: "שלוות העמל" המליץ ללמוד את הנושא.
- אפשרויות הבחירה: "שלוות העמל" הסביר שלא ייתכן לומר שיש לאדם שתי אפשרויות שאחת מהן אינה יכולה להיות.
- הידיעה החיצונית: "בד קודש" הסביר שהבורא רק יודע מה האדם יבחר וידיעתו אינה חלק ממערכת הבחירה.
- כוחו של הבורא: "הייליג" הסביר שכוחה של ידיעתו ית' כפי שאנו מפרשים אותה אינה מכרחת את הבחירה, כי ידיעתו כוללת הכל, גם דברים שבגדרי הטבע הם סותרים.
- הבנה ברורה: "ליחדא שמיה" כתב שנפסק ברמב"ם שאין תשובה לשאלה זו.
- שאלת שטות: "ישיבישער" כתב שהשאלה היא של שטות.
- רצון: "עוזי ומגני" הסביר שענין הבחירה הוא כמו הבוחר בדוד עבדו, שעניינו רצון.
חילוקי דעות וויכוחים:
- היו חילוקי דעות בין "הנעור בלילה" ו"דוד רוטנברג" לגבי הרלוונטיות של תורת רבם של "הנעור בלילה" לשאלה הפילוסופית.
- היו דיונים בין "בד קודש" ו"שלוות העמל" לגבי פרשנות דברי הראב"ד והאם ידיעת הבורא סותרת את הבחירה.
- "בד קודש" ו"היושב בישיבה" דנו על הקשר בין ידיעת הבורא, הבחירה, והיות הבורא מעל הזמן.
- "בד קודש" וישיבישער" דנו האם שאלה ידיעה ובחירה היא שאלה של שטות.
שמות הניקים שהשתתפו בדיון:
- מנסה להבין
- תורתי
- הנעור בלילה
- דוד רוטנברג
- שלמה ו.
- החושב
- אוהב ספר
- בד קודש
- היושב בישיבה
- ליחדא שמיה
- חיים ש
- שלוות העמל
- הייליג
- אחד יחיד
- דבר היושר
- יאשע בער
- ישיבישער
- דרשני
- עוזי ומגני
מקור: AI אוצר - מודל רגיל
נ.ב מודל תורני
האשכול בפורום "אוצר התורה" בנושא "ידיעה ובחירה – יישוב הסתירה ביניהן" מכיל מגוון דעות, כיוונים ושיטות של הכותבים (הניקים) שניסו להתמודד עם אחת השאלות העמוקות בפילוסופיה היהודית. להלן סיכום הדעות המרכזיות:
שיטת הרמב"ם והראב"ד
הרמב"ם: מעלה את השאלה ואומר שאין ביכולת האדם להשיגה בשכלו. הקב"ה וידיעתו הם אחד, אך זה למעלה מהבנתנו.
הראב"ד: מקשה על הרמב"ם שפתח את השאלה בלי להשלים תשובה. הוא מציע הסבר: ידיעת ה' דומה לידיעת חוזה בכוכבים – ידיעה חיצונית שלא גורמת למעשה ולכן אינה סותרת את הבחירה.
"בד קודש" מבאר שהראב"ד והרמב"ם בעצם לא נחלקו במהות, אלא בגישה להצגת הסוגיה.
הגישה המיסטית / חסידית (בעיקר של הניק "הנעור בלילה")
סובר שאין אפשרות להבין את הסתירה בין ידיעה לבחירה. הסתירה קיימת, אך נובעת מרוממותו של ה' לעומת שפלות דעתנו.
אצל ה' יכולים להתקיים שני הפכים כאחד – גם ידיעה מוחלטת וגם בחירה חופשית אמיתית.
מצטט את ר' נחמן ואת הזוהר שמדובר בסוד שאין לשכל האנושי גישה אליו.
הגבלת ידיעת ה' (שיטת רש"י, אור החיים, הרלב"ג ועוד)
כמה ניקים ("תורתי", "מנסה להבין") מביאים את דברי רש"י, אור החיים והרלב"ג, שלפיהם הקב"ה בוחר לא לדעת את מעשי הבחירה של האדם.
הקב"ה מעלים מעצמו את הידיעה כדי לשמר את הבחירה.
מעל הזמן – הקב"ה רואה את העתיד כמו הווה
ניקים כמו "היושב בישיבה", "מנסה להבין", "בד קודש" ואחרים מציעים: הקב"ה מעל הזמן, ולכן לא "יודע מראש" אלא "רואה" את העתיד כפי שהוא רואה את ההווה. אין כאן ידיעה שגורמת, אלא צפייה.
לפיכך הידיעה אינה סיבה לבחירה אלא מתארת את תוצאתה.
הבחירה קיימת, הידיעה לא מחייבת
דעה נפוצה בין כמה משתתפים: עצם זה שה' יודע מה תבחר, לא אומר שהידיעה היא זו שגרמה לך לבחור. הבחירה נעשתה בחופש, והידיעה היא רק "עדות" למה שיקרה.
נמשל: כמו קוסם שיודע מראש מה תבחר – לא כי גרם לך, אלא כי יודע את הדינמיקה שלך. או כמו חוזה בכוכבים.
"שלוות העמל" מקשה על זה: אם קיימת ידיעה מוקדמת מצד ה', אז כיצד יתכן בכלל שתהיה לך אפשרות לבחור אחרת?
שיטת ר' חסדאי קרשקש
הוזכרה דעתו של ר"ח קרשקש (ושמא גם של הכוזרי) – שידיעת ה' אינה מאפשרת בחירה אמיתית כלל. כלומר: אין בחירה חופשית ממשית. דעה זו נחשבת קיצונית יחסית בדיון המסורתי.
מתח בין שיטות שונות
בין "הנעור בלילה" ל"דוד רוטנברג" התפתח ויכוח סגנוני – האם מותר להסתפק בתשובה מיסטית, או שיש לדרוש מענה שכלי-פילוסופי.
"החושב" ו"חיים ש" מדגישים את חוסר האפשרות לתפוס את הסתירה בשכל אנושי, כי אנו מוגבלים וה' אינו מוגבל.
סיכום הכיוונים המרכזיים:
גישה - עיקר הטענה
רמב"ם הסתירה קיימת – אין להבין אותה בשכל אנושי
ראב"ד הידיעה דומה לחוזה בכוכבים – ידיעה חיצונית, לא מחייבת
מעל הזמן ה' רואה את העתיד כאילו הוא הווה – אין סתירה
החסידות אין להבין – ה' נעלה מאתנו ויכול להכיל הפכים
הגבלת הידיעה ה' בוחר לא לדעת את הבחירה החופשית של האדם
שלילת הבחירה (קרשקש) – אין בחירה אמיתית, הכל נובע מידיעתו של ה'
מקור: AI אוצר - מודל תורני
ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
