סוכות, שמח"ת ושמ"ע סכת או סכות: אימתי הכי ואימתי הכי (1 צופה)

[בדרך חדשה]

הנה, המילה ס(ו)כ(ו)ת מוזכרת בתורה כ - 12 פע'
ואין בכלל סוכת או סוכות, ויש או סכת או סכות
וצ"ב מה פשר הענין, אימתי סכת ואימתי סכות?

 

[שירת העשבים]

(מעניין לעניין באותו עניין) בהקדמה לספר פאת השלחן (לתלמיד הגר"א), דהגר"א מוילנא אמר פעם אחת לתלמידיו, שנכון מאוד לאדם להיות בקי לפחות במסכת אחת בעל פה, למען שלא יתבטל מתלמוד תורה אפילו בדרך. ואחד מן התלמידים ששמע כן התחיל לחזור על מסכת סוכה הרבה פעמים כדי שידע אותה היטב להגיד בע"פ, בחוה"מ סוכות ישב הגר"א במסיבת תלמידי חכמים רבים שבאו לקבל פניו, אמר התלמיד הזה לפני רבו שכבר הוא יודע היטב מסכת סוכה להגיד אותה כולה בע"פ כמו שאמר להם. אז שאל אותו הגאון אם חפץ שישאל אותו רק דבר אחד, והשיב כן. שאל אותו הגר"א כמה פעמים פליגי ר' מאיר ור' יהודה ר' עקיבא ור' טרפון רבה ור"י, אביי ורבא ר"פ ורב הונא בר"י וכן כל שאר התנאים והאמוראים, ולא ידע להשיב על זה אח"כ התחיל הגר"א בעצמו למנות לפניהם כסדר המחלוקת בין התנאים והאמוראים וכמה פעמים הלכה כזה או כזה, וכמה סוגיות ושיטות יש וכמה דינים מתוספתא וירושלמי, וחשב להם דיש סוכות פסולות בהלכה כמנין סכ"ה חסירה בלי וא"ו, וסוכות הכשירות במסכת ותוספתא וירושלמי, הוא כמנין סוכ"ה מלא בוא"ו, וסיים באופן כזה דרשתי מכם שתדעו כל המסכת והענינים על בוריה.

 

[בדרך חדשה]

יש למישהו מקור או משהו דאיירי בהא (או אפילו בכגון דא)

 

[הצעיר שבחבורה]

הנה, המילה ס(ו)כ(ו)ת מוזכרת בתורה כ - 12 פע'
ואין בכלל סוכת או סוכות, ויש או סכת או סכות
וצ"ב מה פשר הענין, אימתי סכת ואימתי סכות?

לחץ כדי לכווץ...

כבר דרשוהו חז"ל, לא?

 

[בדרך חדשה]

כבר דרשוהו חז"ל, לא?

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא כוונת מר לסוכה ו:
אכן, שם לא נדרשו כל הפסוקים, אלא רק חלק, ושאלתי היא בכללות, על כל הפסוקים אימתי הכי ואימתי הכי?
(ועוד, כי לכאורה מיניה וביה  קשה על הסוגיא שם, שהרי בשלמא אי היה כלל אחיד, ניחא שדורשים את ההשתנות במקום או מקומות כ"ש, אך כל כמה שאינו כן, ובאמת יש עוד שינוים חוץ מהשינוים דאייתו התם, הרי לכאורה ה"ז כפרכא על כל עיקר הדרשה, וצ"ב)

 

[הצעיר שבחבורה]

מסתמא כוונת מר לסוכה ו:
אכן, שם לא נדרשו כל הפסוקים, אלא רק חלק, ושאלתי היא בכללות, על כל הפסוקים אימתי הכי ואימתי הכי?
(ועוד, כי לכאורה מיניה וביה  קשה על הסוגיא שם, שהרי בשלמא אי היה כלל אחיד, ניחא שדורשים את ההשתנות במקום או מקומות כ"ש, אך כל כמה שאינו כן, ובאמת יש עוד שינוים חוץ מהשינוים דאייתו התם, הרי לכאורה ה"ז כפרכא על כל עיקר הדרשה, וצ"ב)

לחץ כדי לכווץ...

א. כמדו' שעל כגון דא ניתן לומר ש"אין אנו בקיאים בחסרות ויתרות", ולכך לא ניתן להקשות מההשתנות במקום אחר, שכן יתכן שהיא איננה.
ב. עכ"פ מדברי חז"ל ראינו את הדרך בה הלכו ליישב הערה זו.

 

[בדרך חדשה]

א. כמדו' שעל כגון דא ניתן לומר ש"אין אנו בקיאים בחסרות ויתרות", ולכך לא ניתן להקשות מההשתנות במקום אחר, שכן יתכן שהיא איננה.

לחץ כדי לכווץ...

גם לדברי מר
לכאורה לומר שהכל חסר או הכל יתר ודאי אין אפשרות, כיון שעכ"פ בגמרא שם דרשו לה...
ואלא ודאי חלק חלק הוא (ולו נימא כי בגמרא שם איירו בפסוקים מסוימים, הרי עכ"פ מתוך כלל הרשימה מבואר לנו לגבי כמה פסוקים שהם חסר או יתר (ושמא היינו הפסוקים שלגבי ציווי ישיבה בסוכה דייקא))
במילים פשוטות: בסוכה ו: מבואר כי עכ"פ יש שני בסכת ואחד בסכות...)
ולדברי מר אפשר כי הכל שווה (או חסר או מלא), חוץ מכמה שהם לדרשה, וכבגמרא שם, אמנם, זה חידוש גדול (ועכ"פ כל כמה שלא הכל שווה יש לדון מה הביאור בזה, זולתי אי נימא שכל זה אך ורק לדרשה דהתם בסוכה)

ב. עכ"פ מדברי חז"ל ראינו את הדרך בה הלכו ליישב הערה זו.

לחץ כדי לכווץ...

שוב
זה לגבי כמה מקומות בודדים, ומה לגבי השאר
(אא"כ כוונת מר שכוונת הגמרא שם לדרוש לא רק כמה פסוקים בודדים, אלא את עיקר השינוי מסכת או סכות, אמנם, לכאורה זה לא יתכן שכן הדרשה שם ענינה המספר בהתאמה למספר הדפנות)

 

[הצעיר שבחבורה]

הנה, המילה ס(ו)כ(ו)ת מוזכרת בתורה כ - 12 פע'
ואין בכלל סוכת או סוכות, ויש או סכת או סכות
וצ"ב מה פשר הענין, אימתי סכת ואימתי סכות?

לחץ כדי לכווץ...

בדקתי
המילה מוזכרת בתורה 12 פעמים, מתוכם רק 7 נאמרו לגבי החג

3 מתוכם חסרים, ו4 מלאים.

כבר דרשוהו חז"ל, לא?

לחץ כדי לכווץ...

מלבי"ם ויקרא פרשת אמור

רג בסכת תשבו ג"פ כתוב חסר בסכת תשבו. בסכת הושבתי, חג הסכת תעשה לך. ושאר בסוכות הסכות מלאים ויו תנינא. ודרש ג' דרשות, א] למעט סוכה שבתוך הבית, ב] סוכה שתחת האילן, ג] סוכה תחת סוכה. וכמ"ש סוכה (דף ט) ארנב"י סכת כתיב.​

 

[בדרך חדשה]

בדקתי
המילה מוזכרת בתורה 12 פעמים, מתוכם רק 7 נאמרו לגבי החג

3 מתוכם חסרים, ו4 מלאים.


מלבי"ם ויקרא פרשת אמור

רג בסכת תשבו ג"פ כתוב חסר בסכת תשבו. בסכת הושבתי, חג הסכת תעשה לך. ושאר בסוכות הסכות מלאים ויו תנינא. ודרש ג' דרשות, א] למעט סוכה שבתוך הבית, ב] סוכה שתחת האילן, ג] סוכה תחת סוכה. וכמ"ש סוכה (דף ט) ארנב"י סכת כתיב.​

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח גדול על דברי המלבי"ם

אמנם, ע"ש בגמרא דמשמע דהילפותא או"ר מהפסוק בסכת תשבו (ויקרא כג מב), ולא משלושה פסוקים (אם כי לדברי המלבי"ם כפתור ופרח הוא)

ואכתי צ"ב אמאי דייקא הני הכי והני הכי...? (ושמא אה"נ לאו דוקא, ורק שהיה צריך שלושה מיעוטים, וכביכול באופן אקראי הוו הני המיעוטים, וצ"ב)
עוד צ"ב איך יתיישב מאי דאייתי מר (מהמלבי"ם דמהגמרא), בהדי סוגיא דו: דלעיל, וצ"ע

ועוד, כי לכאורה אין זה הפשט הפשוט אלא דרשה, וצ"ב בפשוטו

 

[הצעיר שבחבורה]

ועוד, כי לכאורה אין זה הפשט הפשוט אלא דרשה, וצ"ב בפשוטו

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שבדברים כגון אלו, דרשת חז"ל היא הפשט, ואין להם הסבר זולתי שבאו לדרשה.

עוד צ"ב איך יתיישב מאי דאייתי מר (מהמלבי"ם דמהגמרא), בהדי סוגיא דו: דלעיל, וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

אכן, גם אני לעצמי נתקשיתי בזה, ואין עיתותיי בידי.

ואכתי צ"ב אמאי דייקא הני הכי והני הכי...? (ושמא אה"נ לאו דוקא, ורק שהיה צריך שלושה מיעוטים, וכביכול באופן אקראי הוו הני המיעוטים, וצ"ב)

לחץ כדי לכווץ...

שמא, בשאלה זו תתיישב שאלתו הקודמת לגבי מה שלמדה מזה הגמ', ואכתי צריך להתיישב בזה.

 

[בדרך חדשה]

כמדו' שבדברים כגון אלו, דרשת חז"ל היא הפשט, ואין להם הסבר זולתי שבאו לדרשה.

אכן, גם אני לעצמי נתקשיתי בזה, ואין עיתותיי בידי.

שמא, בשאלה זו תתיישב שאלתו הקודמת לגבי מה שלמדה מזה הגמ', ואכתי צריך להתיישב בזה.

לחץ כדי לכווץ...

עוד יש להוסיף, כי כל דברי מר איירו בסכת או סכות שנכתב לגבי החג
ומה עם הסכת או סכות שנכתב לגבי המקום שנקרא כן?
(ולכאורה אף ביותר, שכל כמה שכ"ה התם, הרי שוב קשה טובא לדון שבענין אחר זה בא לדרשה, ומסתמא שזה ענין כללי ששייך בשווה בכאן ובכאן (במילים פשוטות: אם זה רק לדרשה, התינח התם, אך לענין סכת או סכות של שם מקום מאי איכא למימר))

 

[געגועים]

כמדו' שבדברים כגון אלו, דרשת חז"ל היא הפשט, ואין להם הסבר זולתי שבאו לדרשה.

לחץ כדי לכווץ...

יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא

 

[בדרך חדשה]

יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח גדול

ולדבריו בכלל אין בכאן ישוב
(אמנם, לדבריו מיושבת הקושיא מט: לו: דלעיל, כי אה"נ זה (ט:) מיתורא דקראי, וזה מחסר או מלא(?)

 

[געגועים]

ולדבריו בכלל אין בכאן ישוב
(אמנם, לדבריו מיושבת הקושיא מט: לו: דלעיל, כי אה"נ זה (ט:) מיתורא דקראי, וזה מחסר או מלא(?)

לחץ כדי לכווץ...

לא נכנסתי לעומק הענין, רק ציינתי

 

[הצעיר שבחבורה]

עוד צ"ב איך יתיישב מאי דאייתי מר (מהמלבי"ם דמהגמרא), בהדי סוגיא דו: דלעיל, וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

שוב התבוננתי בדבר, ועלה בדעתי שיתכן לומר, שדברי הגמרא אינם "ילפותא" מיתרון או מחסרון הוי"ו, אלא שהיות שסו"ס נכתב חסר וי"ו, לדעות הסוברות שהכל הולך אחר הכתיבה, הרי שאין כתוב כאן אלא סוכה אחת, ואילו נכתב מלא וי"ו, הרי יש כאן שנים.
וזוהי הסיבה שאם נלך אחר צורת הקריאה, הרי יש לנו 6 סוכות, אלא ש"איצטריך חד קרא לגופיה" ונשארנו עם 4, ואילו אם נלך אחר צורת הכתיבה, הרי שיש לנו רק 4 ונשארנו עם 3.

יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא

לחץ כדי לכווץ...

ולכאו' נר' בכוונת רש"י, שממה שנכתב כמה פעמים, אנו למדים מכך שמספר הדפנות הוא כמספר הסוכות שהוזכרו בפרשה (3 או 4 וכפי שהתבאר) ולא ממשמעות הפסוק, שהרי אין בו כלל משמעות לגבי הדפנות, ואדרבה, זה משלים ומבאר את שכתבתי.

ולדבריו בכלל אין בכאן ישוב

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שבמה שכתבתי נתיישבו הדברים.
אציין, שלא עיינתי כעת היטב בפנים הדברים, ויתכן ששגיתי בהבנתם, אקווה שלא יצא מכשול מתחת ידי.

 

[בדרך חדשה]

יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא

לחץ כדי לכווץ...

וכ"ה בר"י מלוניל ו: מדה"ר: בסכת בסכת בס(ו)כות התם משום יתירא דקרא ילפינן ולא משום משמעותא

אגב, חשבתי שמא כוונת רש"י (ור"י מלוניל) דלעולם מבלי ו או עם ו ילפינן, וזה המכוון: מיתורא, והיינו מבלי או עם ו, ולא ממשמעותא, וע'