סוכות, שמח"ת ושמ"ע - סכת או סכות: אימתי הכי ואימתי הכי | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - סכת או סכות: אימתי הכי ואימתי הכי | ענייני דיומא
(מעניין לעניין באותו עניין) בהקדמה לספר פאת השלחן (לתלמיד הגר"א), דהגר"א מוילנא אמר פעם אחת לתלמידיו, שנכון מאוד לאדם להיות בקי לפחות במסכת אחת בעל פה, למען שלא יתבטל מתלמוד תורה אפילו בדרך. ואחד מן התלמידים ששמע כן התחיל לחזור על מסכת סוכה הרבה פעמים כדי שידע אותה היטב להגיד בע"פ, בחוה"מ סוכות ישב הגר"א במסיבת תלמידי חכמים רבים שבאו לקבל פניו, אמר התלמיד הזה לפני רבו שכבר הוא יודע היטב מסכת סוכה להגיד אותה כולה בע"פ כמו שאמר להם. אז שאל אותו הגאון אם חפץ שישאל אותו רק דבר אחד, והשיב כן. שאל אותו הגר"א כמה פעמים פליגי ר' מאיר ור' יהודה ר' עקיבא ור' טרפון רבה ור"י, אביי ורבא ר"פ ורב הונא בר"י וכן כל שאר התנאים והאמוראים, ולא ידע להשיב על זה אח"כ התחיל הגר"א בעצמו למנות לפניהם כסדר המחלוקת בין התנאים והאמוראים וכמה פעמים הלכה כזה או כזה, וכמה סוגיות ושיטות יש וכמה דינים מתוספתא וירושלמי, וחשב להם דיש סוכות פסולות בהלכה כמנין סכ"ה חסירה בלי וא"ו, וסוכות הכשירות במסכת ותוספתא וירושלמי, הוא כמנין סוכ"ה מלא בוא"ו, וסיים באופן כזה דרשתי מכם שתדעו כל המסכת והענינים על בוריה.
 
כבר דרשוהו חז"ל, לא?
מסתמא כוונת מר לסוכה ו:
אכן, שם לא נדרשו כל הפסוקים, אלא רק חלק, ושאלתי היא בכללות, על כל הפסוקים אימתי הכי ואימתי הכי?
(ועוד, כי לכאורה מיניה וביה  קשה על הסוגיא שם, שהרי בשלמא אי היה כלל אחיד, ניחא שדורשים את ההשתנות במקום או מקומות כ"ש, אך כל כמה שאינו כן, ובאמת יש עוד שינוים חוץ מהשינוים דאייתו התם, הרי לכאורה ה"ז כפרכא על כל עיקר הדרשה, וצ"ב)
 
מסתמא כוונת מר לסוכה ו:
אכן, שם לא נדרשו כל הפסוקים, אלא רק חלק, ושאלתי היא בכללות, על כל הפסוקים אימתי הכי ואימתי הכי?
(ועוד, כי לכאורה מיניה וביה  קשה על הסוגיא שם, שהרי בשלמא אי היה כלל אחיד, ניחא שדורשים את ההשתנות במקום או מקומות כ"ש, אך כל כמה שאינו כן, ובאמת יש עוד שינוים חוץ מהשינוים דאייתו התם, הרי לכאורה ה"ז כפרכא על כל עיקר הדרשה, וצ"ב)
א. כמדו' שעל כגון דא ניתן לומר ש"אין אנו בקיאים בחסרות ויתרות", ולכך לא ניתן להקשות מההשתנות במקום אחר, שכן יתכן שהיא איננה.
ב. עכ"פ מדברי חז"ל ראינו את הדרך בה הלכו ליישב הערה זו.
 
א. כמדו' שעל כגון דא ניתן לומר ש"אין אנו בקיאים בחסרות ויתרות", ולכך לא ניתן להקשות מההשתנות במקום אחר, שכן יתכן שהיא איננה.
גם לדברי מר
לכאורה לומר שהכל חסר או הכל יתר ודאי אין אפשרות, כיון שעכ"פ בגמרא שם דרשו לה...
ואלא ודאי חלק חלק הוא (ולו נימא כי בגמרא שם איירו בפסוקים מסוימים, הרי עכ"פ מתוך כלל הרשימה מבואר לנו לגבי כמה פסוקים שהם חסר או יתר (ושמא היינו הפסוקים שלגבי ציווי ישיבה בסוכה דייקא))
במילים פשוטות: בסוכה ו: מבואר כי עכ"פ יש שני בסכת ואחד בסכות...)
ולדברי מר אפשר כי הכל שווה (או חסר או מלא), חוץ מכמה שהם לדרשה, וכבגמרא שם, אמנם, זה חידוש גדול (ועכ"פ כל כמה שלא הכל שווה יש לדון מה הביאור בזה, זולתי אי נימא שכל זה אך ורק לדרשה דהתם בסוכה)
ב. עכ"פ מדברי חז"ל ראינו את הדרך בה הלכו ליישב הערה זו.
שוב
זה לגבי כמה מקומות בודדים, ומה לגבי השאר
(אא"כ כוונת מר שכוונת הגמרא שם לדרוש לא רק כמה פסוקים בודדים, אלא את עיקר השינוי מסכת או סכות, אמנם, לכאורה זה לא יתכן שכן הדרשה שם ענינה המספר בהתאמה למספר הדפנות)
 
הנה, המילה ס(ו)כ(ו)ת מוזכרת בתורה כ - 12 פע'
ואין בכלל סוכת או סוכות, ויש או סכת או סכות
וצ"ב מה פשר הענין, אימתי סכת ואימתי סכות?
בדקתי
המילה מוזכרת בתורה 12 פעמים, מתוכם רק 7 נאמרו לגבי החג

3 מתוכם חסרים, ו4 מלאים.

כבר דרשוהו חז"ל, לא?
מלבי"ם ויקרא פרשת אמור
רג בסכת תשבו ג"פ כתוב חסר בסכת תשבו. בסכת הושבתי, חג הסכת תעשה לך. ושאר בסוכות הסכות מלאים ויו תנינא. ודרש ג' דרשות, א] למעט סוכה שבתוך הבית, ב] סוכה שתחת האילן, ג] סוכה תחת סוכה. וכמ"ש סוכה (דף ט) ארנב"י סכת כתיב.​
 
בדקתי
המילה מוזכרת בתורה 12 פעמים, מתוכם רק 7 נאמרו לגבי החג

3 מתוכם חסרים, ו4 מלאים.


מלבי"ם ויקרא פרשת אמור
רג בסכת תשבו ג"פ כתוב חסר בסכת תשבו. בסכת הושבתי, חג הסכת תעשה לך. ושאר בסוכות הסכות מלאים ויו תנינא. ודרש ג' דרשות, א] למעט סוכה שבתוך הבית, ב] סוכה שתחת האילן, ג] סוכה תחת סוכה. וכמ"ש סוכה (דף ט) ארנב"י סכת כתיב.​
ישר כח גדול על דברי המלבי"ם

אמנם, ע"ש בגמרא דמשמע דהילפותא או"ר מהפסוק בסכת תשבו (ויקרא כג מב), ולא משלושה פסוקים (אם כי לדברי המלבי"ם כפתור ופרח הוא)

ואכתי צ"ב אמאי דייקא הני הכי והני הכי...? (ושמא אה"נ לאו דוקא, ורק שהיה צריך שלושה מיעוטים, וכביכול באופן אקראי הוו הני המיעוטים, וצ"ב)
עוד צ"ב איך יתיישב מאי דאייתי מר (מהמלבי"ם דמהגמרא), בהדי סוגיא דו: דלעיל, וצ"ע

ועוד, כי לכאורה אין זה הפשט הפשוט אלא דרשה, וצ"ב בפשוטו
 
ועוד, כי לכאורה אין זה הפשט הפשוט אלא דרשה, וצ"ב בפשוטו
כמדו' שבדברים כגון אלו, דרשת חז"ל היא הפשט, ואין להם הסבר זולתי שבאו לדרשה.
עוד צ"ב איך יתיישב מאי דאייתי מר (מהמלבי"ם דמהגמרא), בהדי סוגיא דו: דלעיל, וצ"ע
אכן, גם אני לעצמי נתקשיתי בזה, ואין עיתותיי בידי.
ואכתי צ"ב אמאי דייקא הני הכי והני הכי...? (ושמא אה"נ לאו דוקא, ורק שהיה צריך שלושה מיעוטים, וכביכול באופן אקראי הוו הני המיעוטים, וצ"ב)
שמא, בשאלה זו תתיישב שאלתו הקודמת לגבי מה שלמדה מזה הגמ', ואכתי צריך להתיישב בזה.
 
כמדו' שבדברים כגון אלו, דרשת חז"ל היא הפשט, ואין להם הסבר זולתי שבאו לדרשה.

אכן, גם אני לעצמי נתקשיתי בזה, ואין עיתותיי בידי.

שמא, בשאלה זו תתיישב שאלתו הקודמת לגבי מה שלמדה מזה הגמ', ואכתי צריך להתיישב בזה.
עוד יש להוסיף, כי כל דברי מר איירו בסכת או סכות שנכתב לגבי החג
ומה עם הסכת או סכות שנכתב לגבי המקום שנקרא כן?
(ולכאורה אף ביותר, שכל כמה שכ"ה התם, הרי שוב קשה טובא לדון שבענין אחר זה בא לדרשה, ומסתמא שזה ענין כללי ששייך בשווה בכאן ובכאן (במילים פשוטות: אם זה רק לדרשה, התינח התם, אך לענין סכת או סכות של שם מקום מאי איכא למימר))
 
יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא
ישר כח גדול

ולדבריו בכלל אין בכאן ישוב
(אמנם, לדבריו מיושבת הקושיא מט: לו: דלעיל, כי אה"נ זה (ט:) מיתורא דקראי, וזה מחסר או מלא(?)
 
עוד צ"ב איך יתיישב מאי דאייתי מר (מהמלבי"ם דמהגמרא), בהדי סוגיא דו: דלעיל, וצ"ע
שוב התבוננתי בדבר, ועלה בדעתי שיתכן לומר, שדברי הגמרא אינם "ילפותא" מיתרון או מחסרון הוי"ו, אלא שהיות שסו"ס נכתב חסר וי"ו, לדעות הסוברות שהכל הולך אחר הכתיבה, הרי שאין כתוב כאן אלא סוכה אחת, ואילו נכתב מלא וי"ו, הרי יש כאן שנים.
וזוהי הסיבה שאם נלך אחר צורת הקריאה, הרי יש לנו 6 סוכות, אלא ש"איצטריך חד קרא לגופיה" ונשארנו עם 4, ואילו אם נלך אחר צורת הכתיבה, הרי שיש לנו רק 4 ונשארנו עם 3.
יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא
ולכאו' נר' בכוונת רש"י, שממה שנכתב כמה פעמים, אנו למדים מכך שמספר הדפנות הוא כמספר הסוכות שהוזכרו בפרשה (3 או 4 וכפי שהתבאר) ולא ממשמעות הפסוק, שהרי אין בו כלל משמעות לגבי הדפנות, ואדרבה, זה משלים ומבאר את שכתבתי.
ולדבריו בכלל אין בכאן ישוב
כמדו' שבמה שכתבתי נתיישבו הדברים.
אציין, שלא עיינתי כעת היטב בפנים הדברים, ויתכן ששגיתי בהבנתם, אקווה שלא יצא מכשול מתחת ידי.
 
יש לציין את דברי רש"י (סוכה יב. ד"ה כשרין לדפנות) ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכת בסכות, מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא
וכ"ה בר"י מלוניל ו: מדה"ר: בסכת בסכת בס(ו)כות התם משום יתירא דקרא ילפינן ולא משום משמעותא

אגב, חשבתי שמא כוונת רש"י (ור"י מלוניל) דלעולם מבלי ו או עם ו ילפינן, וזה המכוון: מיתורא, והיינו מבלי או עם ו, ולא ממשמעותא, וע'
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

מספר בעל המעשה:
"לפני מספר שנים נפטר...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון