ספירת העומר ספירת העומר על ידי תרגיל חשבון (1 צופה)

[לי נראה]

כתב המשנ"ב בהלכות ספירת העומר דמי שאמר היום ארבעים חסר א' יצא
ויל''ע מה יהיה הדין באומר היום שלשים ושנים פחות שמנה האם ג''כ יצא
וראיתי בספר אגן הסהר שהביא דעת ר' אברהם גנחובסקי שלעולם יצא יד''ח ודעת החוט שנ שרק תרגיל א' יצא
ונראה שכו''ע מודו שאם ספר היום אלף תתקל"ו פחות אלף תתק''ו שלא יצא

 

[נראה לפשוט]

אומרים שדוקא מ' חסר א' זהו לשון התורה.

 

[אוהב ספר]

ונראה שכו''ע מודו שאם ספר היום אלף תתקלו פחות אלף תתק''ו שלא יצא

לחץ כדי לכווץ...

מדוע?

 

[אורח]

אומרים שדוקא מ' חסר א' זהו לשון התורה.

לחץ כדי לכווץ...

סברא נפלאה ומתקבלת על הדעת
ליתר דיוק לשון התלמוד
בתורה כתוב ארבעים

 

[חיים ש]

ייתכן לומר שארבעים חסר א'
שכולם יודעים את החשבון
אם משום שזה לשון התורה
אם משום שזה חשבון שכולם יודעים לעשות אותו
וכך כולם הבינו מה התכוון לספור
משא"כ בחשבון יותר קשה
שאולי אינו יוצא
כי לא הבינו מה המספר של היום

 

[אוהב ספר]

ליתר דיוק לשון התלמוד
בתורה כתוב ארבעים

לחץ כדי לכווץ...

והכוונה בתורה מ' חסר א'

 

[לי נראה]

סברא נפלאה ומתקבלת על הדעת
ליתר דיוק לשון התלמוד
בתורה כתוב ארבעים

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שברעק''א כתב להדיא גם שלשים חסר אחת
וכן נראה מסתימת המשנ''ב שאם דין זה לא היה שייך בכל התרגילים היה צריך לומר את זה

 

[מפתח הזהב]

בשו"ת פרי הארץ ((מזרחי) ח"א או"ח סי' י בשם ר"י מולכו) שהוא מקור המשנה ברורה צידד שאם אין ניכר מדבריו שאומר כן בתורת ספירה, כגון ששאלו חבירו כמה היום לעומר וענה לו כן, לא יצא.

עי' באנציקלופדיה

 

[לי נראה]

אבל השו''ע לא פסק כן
שהרי כתב להדיא שהשואל חברו כמה היום לא יענה לו היום כך וכך אלא אתמול היה כך וכך

 

[אוהב ספר]

אבל השו''ע לא פסק כן
שהרי כתב להדיא שהשואל חברו כמה היום לא יענה לו היום כך וכך אלא אתמול היה כך וכך

לחץ כדי לכווץ...

כי לא אמר המנין של אתמול ועוד אחד, אלא סתמא כך היה אתמול