ספרים והוצאות, טובים ופחות

[ליחדא שמיה]

הדיוק

לחץ כדי לכווץ...

לא ממש, אני זוכר שפעם חבר הראה לי רשימת טעויות שלהם.

 

[התורה]

לא ממש, בגמרא, לדוגמא ודאי שאתה צודק, אך יש עשרות דברים שבמציאות לא הלך להם ואף אחד לא מסתכל במהדורות שלהם, לדוגמא שולחן ערוך, ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

מקראות גדולות אין טוב כמותם, תלמוד בבלי [כפי שהבאי הרב @ליחדא שמיה], ועוד רבים וטובים...

 

[אמתע חסיד]

כל הסלטים שהם עשו עם הגרסאות שרק בלבלו את כולם.

בנוסף, הם עשו כמעט את כל מה ששטינזלץ עשה (חוץ מלשנות את צורת הדף), הם שינו גרסאות בגמרא ומחקו ממש מילים ברש"י.
יש הרבה כעס עליהם, אבל הם הכי טובים בשוק והכי....

לחץ כדי לכווץ...

בנוסף יש לשים לב לפתיחת הראשי תיבות יש הרבה מקומות שהם עשו עבודה טובה,
אך יש מקומות שנראה שנתנו לג'יפיטי לעשות את זה, ממש דברים בלי קשר, ככה מצאתי במשנ"ב, בכמה מקומות.

 

[חד מבתראי]

בנוסף יש לשים לב לפתיחת הראשי תיבות יש הרבה מקומות שהם עשו עבודה טובה,
אך יש מקומות שנראה שנתנו לג'יפיטי לעשות את זה, ממש דברים בלי קשר, ככה מצאתי במשנ"ב, בכמה מקומות.

לחץ כדי לכווץ...

וכבר ראיתי קוב"מ על זבחים שבמקום קדשים קלים, פתחו קצת קשה...

 

[נדיב לב]

מיהו (מלבד הגרח"ק) שיוכל "לא לטעות" בפירוש הירושלמי?

לחץ כדי לכווץ...

יש לידע מה כוונת הרב @נדיב לב 'טעות'.

לחץ כדי לכווץ...

הם כתבו בהערות למטה חידוש שיוצא מדברי הפני משה. ולא היא, ממש הפוך. (הראיתי לעוד כמה שגם תמהו). בלנ"ד כשיגיע לידי שוב, אעלה את הפנ"מ הזה.

לחץ כדי לכווץ...

בירושלמי שבת פ"ז ה"ב נא. איתא הצר צורה הראשון חייב משום כותב והשני משום צובע חיסר בה אבר ובא אחר וגמרה חייב משום מכב"פ עי"ש.

וכתב הפני משה על אתר וז"ל:
"הצר צורה. ודרך הוא שאחד מסמן הצורה באבר או באיזה דבר ואח"כ נותן בהסימן הצבע שהוא רוצה הרי הראשון שעשה הסימן חייב משום כותב והשני הוא שחייב משום צובע דבצביעה זו אין הסימן של הראשון ניכר ולפיכך לא שייך אצלו אלא משום כותב. והלכך הוא דנקיט לה בשני בני אדם דבכה"ג משכחת לה תרתי חיובי ולא באחד".

ובהערות שם (לא נמצא תח"י אפשר לעיין שם) פירשו אותו בטעות.

אתגר...
א. תעברו על הפני משה.
ב. כעת תעברו על הערות שם.
ג. כתבו את המסקנה באשכול....

 

[ליחדא שמיה]

מקראות גדולות אין טוב כמותם,

לחץ כדי לכווץ...

בחלקים מסוימים ודאי שהוצאת המאור ואפילו הוצאת זכר חנוך עדיפים עליהם.

 

[ליחדא שמיה]

אך יש מקומות שנראה שנתנו לג'יפיטי לעשות את זה, ממש דברים בלי קשר, ככה מצאתי במשנ"ב, בכמה מקומות.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר דוגמא?

 

[ליחדא שמיה]

וכבר ראיתי קוב"מ על זבחים שבמקום קדשים קלים, פתחו קצת קשה...

לחץ כדי לכווץ...

פעם ראיתי באחד מקבצי המפרשים שההדיר מחדש את הספר אור חדש על קידושין, ושם בתחילת הספר הוא דן באריכות על דברי התוס' הראשון על המסכת שיש מקומות שנכתב בה"א ויש מקומות שלא נכתב בה"א, ושם - בקובץ מפרשים - פתחו כל מקום שכתב 'בה"א', וכתבו במקום זה 'בית הלל אומרים'. [עשרות פעמים!].

 

[בדן]

'כנסת'
הוצאה נחמדה ומנגישה.
לקובץ מפרשים שלהם אין מתחרים.

 

[מכנדבי]

'כנסת'
הוצאה נחמדה ומנגישה.
לקובץ מפרשים שלהם אין מתחרים.

לחץ כדי לכווץ...

אך מדפיסים את ספריהם באותיות בגודל כינים.

 

[מכנדבי]

לדעתי, המכון שעולה על כולם ואין לו מתחרים, הוא מכון ירושלים.
אפשר למנות באותה שורה יחד איתו את מכון משנת רבי אהרן (במיוחד הפרויקט הענק "ים של שלמה") והוצאת וגשל (אלא שהם נעלמו מהמפה אי-שם לפני ארבעים שנה, ומאז הרבה מים עברו בנהר).
למשנת ר"א כמדו' אין הפצה נורמלית בארץ, ולכן קשה להשיג ספרים שהוציאו לפני מספר שנים.

 

[מכנדבי]

אך חשוב לזכור:
בדרך כלל הספרים בהוצאות המכונים הם בדרגה בינונית ומעלה (למעט המכונים שציינתי בהודעה הקודמת).
הספרים הטובים ביותר הם אלו שיצאו ע"י אנשים פרטיים, שמסרו את כל כולם לההדרתם (לעיתים הם יוצאים לאור ע"י מכונים, אך לא הוהדרו על ידם).

 

[מכנדבי]

מוסד הרב קוק:
מכון מתמיה, שמידי מספר שנים משנה את אופיו ואת קהל היעד אליו הוא פונה.
הרגל תמוה של מכון זה [שלא מוסיף לרמתו], היא להוסיף בסדרות הראשונים הנמכרות שלהם כרכים על מסכתות "חסרות", שלא נכתבו ע"י אותו "ראשון" אלא ע"י חכם אחר.
ואולי דווקא בגלל שהם הצליחו לקנות מוניטין, הם מרשים להתל בקונים התמימים.
כמו כן, ספריהם יקרים בפער ניכר משל שאר ההוצאות, ולא תמיד הספר שבהוצאתם איכותי יותר.

 

[מכנדבי]

מכון עוז והדר פקיע שמייהו בכל דבר שרק נוגעים בו,
עבודה משובחת ביותר בכל נושא; סגנון; וחיבור;
לא נראה שניתן להוסיף במה שהם הוציאו - לאחריהם.

לחץ כדי לכווץ...

תלוי איזה, עו"ה ירושלים או עו"ה בי"ש.
באופן כללי, העבודה שם מאד סיטונאית וחפיפניקית (עי' למשל בהגו"צ בעמוד אקראי בש"ס, והשווה לפרויקט "הכי גרסינן" ולנוסחאות הראשונים, ובדוק כמה שנו"ס מיותרים הובאו על הגיליון, לעומת הבדלים מהותיים שיש מהם נפק"מ להלכה שהעורך לא הכיר).