ספרי ביוגרפיה מומלצים על גדולי ישראל (1 צופה)

[האיש השרוי בשמחה]

ספר "החזון איש"
אוטוביגרפיה על החזו"א סקירה מדהימה על חייו ופעלו
מחברו ד"ר בנימין בראון

כמובן בסינון האוכל מהפסולת

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שתלמידי החזון אי''ש לא אוהבים את הספר בלשון המעטה מעניין למה אם יש לך תשובה

 

[מרכז]

ראש הישיבה על הגרש"ר

 

[מבקש תורה]

נראה לי שתלמידי החזון אי''ש לא אוהבים את הספר בלשון המעטה מעניין למה אם יש לך תשובה

לחץ כדי לכווץ...

תקרא את התגובות שהגיבו לי ותבין...

בכל אופן ממליץ גם למתנגדים לקרוא את הספר ולא להסכים עם המחבר
יש שם הרבה תוכן מאוד מעשיר..

אני מכיר את האיש והוא ירא שמים גדול
ואכן הוא אינו מאמין בדיוק בתפיסת עולם שלנו שנקראת 'חרדיות'
אבל וודאי שהוא לא יותר גרוע מכל מיני אנשים שמצוטטים פה ברחבי הפורום מ'המכלול'

 

[מה ידידות]

נראה לי שתלמידי החזון אי''ש לא אוהבים את הספר בלשון המעטה מעניין למה אם יש לך תשובה

לחץ כדי לכווץ...

הבעיה לא באיש הכותב אלא בכך שחוקר ניגש לחקור את החזון איש בלי מבט אמיתי וחרדת הקודש הראויה לגדולי ישראל, הספר מלא שיבושים ועיוותים ובחלק מהמקרים הוא מעלה מדעתו כל מיני דברים שאין להם ביסוס [ואני כותב זאת בלשון עדינה ביותר], כדאי להעלות את המאמר של עינבל על הספר בו ניתן לראות מקצת מהשיבושים שבספר כך שאי אפשר להסתמך ולסמוך עליו, יתכן והוא ירא שמים אך ניגש לחזון איש במבט של חוקר ומיזרוחניק ולכן זו התוצאה שיצאה לו.

 

[אבא ביתך]

ספר 'לפני ולפנים' ב"כ (לע"ע) על דמותו של אדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ', בניחוח אותנטי ויורד לחדרי הלב. חברו תלמידו ומשמשו בקודש הרמ"א מוזס (מזכיר מועצג"ת וח"כ אגו"י לשעבר). מיוחד מאוד!

 

[אבא ביתך]

ספר סולם יעקב שחברו בני הזוג מאיר על דמותו של רבי יעקב אדלשטיין.
ערוך בצורה מיוחדת, שכל קטע כמעט עומד בפני עצמו, וגם יש בו נגישות מיוחדת: הוא לא מצייר אויר פסגות כמו שנוהגים סופרים אחרים, אלא מדבר על אדם שלם ומתוקן ברמה שכל אחד יכול להרגיש איך זה שייך אליו וכיצד הוא יכול להשתפר באשר הוא שם.

 

[נפקא מינא]

ויש ספר החוזה מליטא על רבינו החזו"א זיע"א שהוא בין ביוגרפיה לבין כתיבה מזוית אישיתעל החזו"א שגם הוא יפה מאד.

לחץ כדי לכווץ...

מי המחבר?

 

[נפקא מינא]

גשר צר הוזכר?

לחץ כדי לכווץ...

זה סיפור לא ביוגרפיה.

 

[מה ידידות]

הבעיה לא באיש הכותב אלא בכך שחוקר ניגש לחקור את החזון איש בלי מבט אמיתי וחרדת הקודש הראויה לגדולי ישראל, הספר מלא שיבושים ועיוותים ובחלק מהמקרים הוא מעלה מדעתו כל מיני דברים שאין להם ביסוס [ואני כותב זאת בלשון עדינה ביותר], כדאי להעלות את המאמר של עינבל על הספר בו ניתן לראות מקצת מהשיבושים שבספר כך שאי אפשר להסתמך ולסמוך עליו, יתכן והוא ירא שמים אך ניגש לחזון איש במבט של חוקר ומיזרוחניק ולכן זו התוצאה שיצאה לו.

לחץ כדי לכווץ...

אני מביא מעט מתוך מאמרו של ענבל מעט המלמד על הכלל על חוסר הבנה בסיסית ובניית השערות של בראון בספרו: