מחכה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
934
תודות
2,320
נקודות
290
אגב, נקודה מעניינת בהקשר של ההודעות כאן שחסידים שלומדים מכירים בד''כ ספרי אחרונים ליטאיים, אבל ליטאים לא יודעים על קיומם של ספרים של חסידים בלומדות כמעט (למעט מהדורות הראשונים ממש כהפלאה וחידושי הרים) ולדוג' הספר 'שערי יהודא' שהיה בתקופת הגרש''ש (ואפי' מצאתי אי אילו מהלכים ממש מקבילים שכתבו בשניהם) לא מצאתי ליטאי שיכיר, וכמוהו עוד
 
אגב, נקודה מעניינת בהקשר של ההודעות כאן שחסידים שלומדים מכירים בד''כ ספרי אחרונים ליטאיים, אבל ליטאים לא יודעים על קיומם של ספרים של חסידים בלומדות כמעט (למעט מהדורות הראשונים ממש כהפלאה וחידושי הרים) ולדוג' הספר 'שערי יהודא' שהיה בתקופת הגרש''ש (ואפי' מצאתי אי אילו מהלכים ממש מקבילים שכתבו בשניהם) לא מצאתי ליטאי שיכיר, וכמוהו עוד
מעניין מה עוד לליטאים אין שום בעיה לקבל ספרים של חסידים בלומדעס אם רק יכירו
 
אבל ליטאים לא יודעים על קיומם של ספרים של חסידים בלומדות כמעט
לא מדוייק. וכי יש מאן דהו שלא הגה בספרו הגאוני של ר' מנחם זעמבא תוצאות חיים?
בכמה ישיבות ליטאיות מהחשובות ביותר, קובעים סדר לימוד שישי מוצאי שבת בספר הנזכר. (בישיבות שלומדים שבת).
כמה חסידים אתה מכיר שנבחנו על הספר הזה?
אגב, אם התייחסת לסגנון הלומדות, ראוי להזכיר גם את האבני נזר בפרט ספרו אגלי טל שמלא בסגנון הנזכר.

בנוגע לספרות הלכתית וחיבורים שיצאו מתח"י של גדולי החסידות פתחתי אשכול בפורומינו.
https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/חסידות-ספרים-והלכה.784/
 
אמת, אחר מחשבה קצרה הסקתי כי טעות בידי וישנם ספרים שלא נמצאו ביד הכל וישנם שכן, ולכאורה כ''ה לא רק בספרים שכתבו חסידים
ראשית זה נכון. אבל בל תשכח שבציבור שלנו יש אינפלציה של ספרים מהסגנון הנ"ל. ומתוך מאות רבות של ספרים שנכתבו (כבר בדורות הקודמים), לא כולם זכו להתקבל בעולם הישיבות. ועל אחת כמה ספרים שנכתבו ע"י גאונים משיטה אחרת בד"כ.

בכל מקרה כדי לחשוף את הציבור הרחב לספרי לומדות שיצאו מתח"י של בני וגדולי החסידות, לא די לזרוק שמות.
לטובת הענין הייתי ממליץ שתכתוב בקצרה, מי המחבר, הנושא, וסגנונו במנעד הרחב של ספרי הלומדות. ואם יש קישורים לספרים, אדרבה.
רק כדוג'
תומכי תמימים על הש''ס
כתבי ר' אייזיק
רשימות שיעורים
מי טל
יש רבים...
והכי חשוב היסודות שמעמיד בלקו''ש (אם כי זה מובן שהרי זה לא נלמד על סדר הש''ס)
 
תומכי תמימים על הש''ס
מרפרוף קל אני מבין שמדובר בספר שמתעסק "בפירוש ישר" למסכתות הש"ס, פחות לומדות. (משהו שמזכיר את הנחלת משה).
אתה בוודאי לא מתכוין לספרי השיעורים של הגרי"ד סולובייציק J,B. אז נא פרט, רשימות שיעורים של מי?
 
בישיבות הליטאיות החשובות ביותר, קובעים סדר לימוד שישי מוצאי שבת בספר הנזכר. (בישיבות שלומדים שבת).
כמה חסידים אתה מכיר שנבחנו על הספר הזה?
שכחתי לרגע את האתוון דאורייתא של ר"י ענגיל. גם בחיבור הזה קובעים בכמה ישיבות סדר לימוד שישי מוצ"ש ונבחנים.
 
שתכתוב בקצרה, מי המחבר, הנושא, וסגנונו במנעד הרחב של ספרי הלומדות.
אתחיל בספר הראשון שהוזכר.
שערי יהודא.
משיעורי הרה''ג ר' יהודה הבר. היה ראש ישיבות חב''ד בפולין, למדו אצלו גאונים מופלגים. בתחילה לימד בחרקוב פלטובה נוועל ווילנא ולבסוף עמד בראש ישיבות בפולין ומסר שיעורים קבועים בישיבה בוורשא ובאטווצק.

יש תיאור של סגנון השיעורים שלו (שאמור להתבטא בספריו, בפועל ספריו דומים למהלכים שנאמרו בישיבות באותם זמנים) שדרכו הייתה (לפי המסופר ע''י תלמידיו)
א. לדייק בלשונות הראשונים ובזה לתרץ את הקושיות עליהם מתוך דבריהם.
ב. לומר חקירות חילוקים ולדמות כל צד העניינים שיוסיפו בהירות בעניין הנלמד בהסבר מאוד רהוט
ג. לעבור על כל המהלך ולהסביר את המקשן והתרצן עד לפרטים עפ''י כל שיטה כפי שהעמיד בשיעורים
בספריו על המסכתות הנלמדות בישיבות נכנסו כתביו שמהם פרסם בגליון שהתפרסם באותה תקופה מטעם הישיבה וישעוריו שנרשמו ע''י תלמידיו ורוב תורתו לא נתגלתה.
הי''ד.
 
מבט שלי בנושא הוא סגנון הלימוד.
בעוד דרך הלימוד הלטאית התמקדה בלומד'ס ופשט,

דרך הלימוד החסידית התמקדה בהלכה,
(אגב נראה לי שהשוני הזה הוא עד היום)

ולכן, שמתקרבים יותר ויותר להלכה, מבחינים יותר ויותר בספרים של חסידים,
 
ועוד בעניין.
אין עניין לסלף את ההיסטוריה,
הציבור הלטאי יותר התמקד בלימוד, ויותר התעסק בזה
הציבור החסידי, למד ולמד, אך לא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם ולכך לא חוברו ספרים מהם

לדוג'
האוהב ישראל מאפטה היה רב של ערים ואף אחד לא חיפש לאסוף את חידושיו ופסקיו כי זה לא העסיק את המגזר החסידי ללמוד את חידושיו רבותיו,
וכן עוד הרבה מרבותינו החסידים,
 
ועוד בעניין.
אין עניין לסלף את ההיסטוריה,
הציבור הלטאי יותר התמקד בלימוד, ויותר התעסק בזה
הציבור החסידי, למד ולמד, אך לא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם ולכך לא חוברו ספרים מהם

לדוג'
האוהב ישראל מאפטה היה רב של ערים ואף אחד לא חיפש לאסוף את חידושיו ופסקיו כי זה לא העסיק את המגזר החסידי ללמוד את חידושיו רבותיו,
וכן עוד הרבה מרבותינו החסידים,
תבדוק היסטורית מרבני ערים באותה תקופה, כמה ספרים של חידושים ופסקים יצאו, אתה תהיה מופתע..
וזה לא קשור שלא עניין, א. לא כל אחד היה תורות ופסקים יחודיים
ב. לא היה בזה עניין מיוחד
ג. העניין הפיננסי תמיד ניצח
 
אמשיך בע''ה בסקירה, הפעם על 'כתבי ר' אייזיק'.
הרב אייזיק שווי, ראש ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. למד בנערותו בישיבות המחתרתיות תחת אפו של המשטר הסובייטי במסירות נפש גודל לא' הת''ח המופלאים.
כיהן כר''י תומכי תמימים מונטריאול, קנדה.
ניחן בהבנה ליסוד העניין, מתוך חתירה לאמת חסרת פשרות, כמו גם הבחנה בנפש האדם, דבר שהתבטא בסגנון שיעוריו שהותאמו לקהל התלמידים בכל זמן.
חלק מחידושיו נקבצו בספרים כתבי ר' אייזיק שנערכו ע''י אחיו הרה''ג ר' אהרון יעקב שווי, רבה של שכונת קראון הייטס זצ''ל.
 
בכל אופן שמעתי בגדול בחב"ד לא כתבו חידושים בתור ספרים, גם בדורות האחרונים הרה"ח שלמה חיים קסלמן לחם נגד זה בכל התוקף, לא לכתוב חידושים ולהוציא לאור ספרי חידושים, וכן היה כשהוציאו לאור את הספר לדוגמא הלקח והליבוב על תניא, ושמעתי דהחסידים בתל אביב עשו ממנו קציצות במשך כמה וכמה שבועות נגד ה"חוצפה" להוציא לאור ספר חידושים, ועוד ספר על תניא? שכידוע אין היום יותר מדי ביאורים על ספר התניא למרות שהיו הרבה חידושים אישיים מגדולי החסידים, כי ידעו הרי שכל מילה מדוקדקת בתניא, וממילא נזהרו מאוד שלא לכתוב מה שאתה חושב,
 
אין עניין לסלף את ההיסטוריה,
הציבור הלטאי יותר התמקד בלימוד, ויותר התעסק בזה
הציבור החסידי, למד ולמד, אך לא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם
כן היו אומרים העולם מאז התחלת תנועת החסידות
דגל מחנה אפרים פרשת ויקרא:
שאומרים העולם שהלומדים לערנן ייא והחסידים לערנין ניט [תרגום: הלומדים אכן לומדים והחסידים אינם לומדים],
ועיי"ש שמפרש שיש אמת במאמר העולם, אבל למעליותא.
 
הציבור החסידי, למד ולמד, אך לא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם ולכך לא חוברו ספרים מהם
אינו מדיוק כל כך, כי תלוי לפי החצרות, [פתחתי היום אשכול ששם יכולים לברר השינויים בין חצר לחצר, ונא לא לעקם האשכול הנוכחי לזה].
לדוגמא בחצר צאנז, יצאו לכאורה יותר ספרי הלכה מספרי חסידות.
דברי חיים יש כמה כרכים על הש"ס, בבא מציעא ועוד, וגם בהספר על התורה, יש הרבה דרושים על סוגיות הש"ס. וחוץ מזה יש החיבור הגדול שו"ת דברי חיים, דברי חיים על גיטין ועל מקוואות.
גם בחצר סיגוט-אוהעל, יש מכל האדמורי"ם חידושים על הש"ס והלכה, ויצאו לאור. הישמח משה מלא בחידושים בסוגיות, וגם בייטב פנים, יש חידושי סוגיות שאמר בפלפול לפני קהל רב בשבת שובה, שבת הגדול. מהישמח משה יצא שו"ת הואיל משה, מנכדו הייטב לב יצא שו"ת אבני צדק. האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, התפרסם יותר מספרו השו"ת דברי יצי"ב מבספרו על התורה וחסידות. האדמו"ר מסאטמאר יצא ממנו שו"ת דברי יואל וחידושי סוגיות, וגם ספרו ויואל משה, הגם שהרבה מתחשבים כספר השקפה, אבל באמת זו היא בירור סוגיות הש"ס באופן מבהיל.
כן בחב"ד, הגם בחסידות חב"ד עצמו למדו יותר הספרים ממאמרים [כמדומה ואינו מוכרח], מכל מקום בכלל חסידי יותר נתפרסם ספרו השו"ע הרב והקונטרס אחרון [שמי שלא למד בו עדיין, לכאורה לא מכיר איזה עמקות בלימוד למדו בחצרות החסידות, ושם יכולין קצת לראות מה עמקו לימודיהן], וכן ספר של נכדו שו"ת הצמח צדק, פסקי הסידור, ספר ההלכה מרבי חיים נאה.
גם מחסידות פולין כגור וכדומה, יש ריבוי עצום של ספרי הלכה ולימוד שיותר מפורסמים בעולם מספריהם בחסידות, כגון החידושי הרי"ם, אבני נזר, חלקת יואב, מנחת חינוך, ספרי הגר"י ענגיל.
גם מחצר דינוב-מונקאטש, ידוע הספרים דרכי תשובה, שו"ת מנחת אלעזר, הגהות הירושלמי.
ולכאורה אולי נשאר רק מעט חצרות שלא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם, כגון טשערנאביל ורוזין שבכוונה לא רצו האדמורי"ם להראות שהם יודעים ללמוד. אבל כמדומה שהיום כבר נשתנה הענין בחצרות רוזין, שאיזה אדמורי"ם כבר נהגו להראות כוחם בלימוד, וכמדומה שרק בטשערנאביל עדיין מקפידים על האדמורי"ם שלא ידברו בלימוד בפרהסיא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓