פסח, חודש ניסן עובדות מהגראי"ל שטיינמן על קמחא דפסחא (1 צופה)

[אחד יחיד]

בפרוס חג הפסח כוסו לוחות המודעות במודעות ענק מטעם קופות הצדקה השונות. התנוססו עליהן תמונות גדולי התורה והיראה, המשלשלים שטרותיהם לקופות הגדולות. בעיתונים פורסמו מודעות צבעוניות שהביאו הבטחותיהם וברכותיהם. מקורב רבינו ראה בכך זילות תלמידי חכמים, שמשתמשים בהם כמגייסי כספים. התמרמר בפני רבינו: "שהראש ישיבה ידע, שיבוא יום ויעמידו את גדולי ישראל בפתח בתי הכנסת וקופות בידם, כדי שהעוברים ושבים יתרמו פרוטותיהם!".

שמע רבינו והתלהב: "איך לא חשבו על זה! ס'איז א דעוואלדינגער איינפאל, זה רעיון עצום! תתקשר בבקשה ל'קופת העיר' ותאמר שאני בוחר בבית הכנסת איצקוביץ. זה קרוב לבית, ויש שם מניינים אין ספור!"…

(יתד נאמן, כ"ז כסליו תשע"ח, טו)

 

[אחד יחיד]

ארגון חסד מחלק אלפי ערכות של מצרכים בסיסיים כקמחא דפסחא, להוצאות החג. המארגנים סיפרו לרבינו ובקשו ברכתו. התעניין איך מבוצעת החלוקה. סיפרו שקבלו רשות להשתמש במתחם ענק. המשאיות פורקות שם את מטענן והפעילים ממיינים לערכות התמיכה. משם מוסעות הן למוקדי החלוקה בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. המשפחות באות, ומקבלות את הערכות.

הביע רבינו מורת רוח. לא נעים למשפחות שיודעים שהן נזקקות ונצרכות. מן הראוי שהערכות ישלחו לביתן.

ערכו חשבון מהיר, ומצאו שזה ייקר את העלויות במאה אלף שקלים. אמר רבינו: כדאי להוציא מאה אלף שקלים ויותר, ולהזהר ולו בכבודה של משפחה אחת!

(וישמע משה, מקץ תשע"ח)

 

[אחד יחיד]

בפרוס חג הפסח, הגיעה משלחת מ'קופת העיר'. הציבו את קופת הקרטון הגדולה, והנציחו את רבינו מניח בה שטר כסף, ברכם שתשרה הצלחה במעשיהם, ובכל טוב. הגישו כרוז שבו הוא מודיע שאת ה'קמחא דפסחא' הוא תורם לקופת העיר, וסרב לחתום. כל ההפצרות לא הועילו. יצאו וחצי תאוותם בידם: תמונה כן, חתימה לא.

למחרת אמר לנכדו: תתקשר ל'קופת העיר', תבקש שיבואו עם הטופס ועם הקופה.

הגיעו, ותרם שטר נוסף. חתם, וכפל ברכה.

נשאל: מעיקרא מה סבר, ומה נשתנה?

ענה: אמש היו אלו כספי צדקה, ואיך יכול הייתי להצהיר שאני נותן את ה'קמחא דפסחא' ל'קופת העיר'. אבל היום זה היה כספי שלי, ויכול הייתי לחתום…

(מפי השמועה - דרשו)

 

[אחד יחיד]

עסקני קופת צדקה חשו בכובד האחריות המוטלת עליהם. נכנסו ובידם רשימת שאלות: אם יש משפחה בת ארבע נפשות שמרוויחה פחות, ומשפחה בת תשע נפשות שמרוויחה יותר, את מי להעדיף? משפחה קטנה ששני ההורים אינם עובדים, ומשפחה גדולה שאחד ההורים עובד, את מי להעדיף? עצרו, והמתינו לתשובה.

רבינו שמע בריכוז, ואמר: "הלאה".

שאלו: משפחה בריאה שמתפרנסת בדוחק, ומשפחה שיש לה יותר אבל יש בה בעיות בריאות, את מי להעדיף? משפחה דחוקה שיש לה דירה, ומשפחה דחוקה פחות אבל מתגוררת בשכירות?

-"הלאה".

הרשימה ארוכה. משפחה בת ילדים קטנים, או משפחה עם ילדים מתבגרים. משפחה עם הורים בעלי יכולת, ומשפחה שאין לה עזרה.

-"הלאה".

המשיכו והקריאו, והודיעו שסיימו.

ואז התפרץ רבינו וקרא: "הכל מתחיל מזה שכל אחד יודע מה נעשה אצל השני –

"האם הוא דחוק, וכמה הוא דחוק, ובמה הוא דחוק! אין לנו שום ידיעה מה קורה אצל הזולת –

"הכלל היחיד הוא: כל הקודם זוכה"…

(מפי השמועה - דרשו)