מכיון שבחורי הישיבות שומרים על עצמם באלף ואחד דברים אחריםלכאורה, עצם ההנחה שהבחור מוכרח להתפרק במשהו, ולכן מוטב שיעשן, טעונה בירור. עישון אינו פורקן תמים אלא התמכרות מזיקה, שלעיתים מתחילה מחיקוי ולחץ חברתי ונמשכת עשרות שנים. עם זאת, איסור חד ותקיף בלבד עלול לדחוק את התופעה למחתרת. נכון יותר שהישיבות יפעלו בשילוב של הסברה רצינית, צמצום הנורמה החברתית, סיוע בגמילה והצבת גבולות ברורים. המטרה אינה רק למנוע סיגריה בתוך הישיבה, אלא לחנך את הבחור שלא להזיק לעצמו, בלי להפוך מעידה בודדת לעילה להשפלה או לסילוק.
יתכן ויש דברים שאם דברים רוחניים (כ"כ) שפחות צריך להקפיד ע"ז
