עישון סיגריות בזמן הזה | בית המדרש – דיונים תורניים עישון סיגריות בזמן הזה | בית המדרש – דיונים תורניים
בשו"ת משנה הלכות ח"ט תשו' קסא האריך להתיר אף שידוע שמזיק

ומיהו כבר כתבתי דאפ"ה מי שעדיין אינו מעשן ודאי לפענ"ד אין לו להכניס עצמו ולהרגיל בעישון חדא דהרי הוא דבר המזיק וכנ"ל ועוד משום בל תשחית שמטיל ממון בעשן על לא דבר וכיוצא בו ולכן לפענ"ד ודאי דלבחורים צעירים שעדיין לא טעמו טעם עישון אין להם לעשן ולהתרגל בזה אבל למי שכבר רגיל בו והוא צריך לאותו דבר לפענ"ד אין לאסרו וכמו בשאר מאכלים שהגם שהם קשים לגוף אין כח בידינו לאוסרם ולא צריך לטעם דשומר פתאים לפענ"ד או שני טעמים כאחד טובים הם כנלפענ"ד.
 
נערך לאחרונה:
הוא מתיר להמשיך, וכותב שראוי להמנע מלהתחיל.
ברור לענ"ד שטענת 'בל תשחית' אינה יכולה להיות טענה הלכתית במקרה זה.
הוא אינו משחית דבר, הוא נהנה מהדבר, ומה בינו לבין אוכל ממתק?
 
הוא מתיר להמשיך, וכותב שראוי להמנע מלהתחיל.
ברור לענ"ד שטענת 'בל תשחית' אינה יכולה להיות טענה הלכתית במקרה זה.
הוא אינו משחית דבר, הוא נהנה מהדבר, ומה בינו לבין אוכל ממתק?
הוא משחית את ממונו.
ממתק לא עולה כל כך מוגזם.
 
@הצעיר שבחבורה
גם אני סברתי כמוך בתחילה אבל עיינתי שוב בתשובתו
ז"ל שם
(לא הבאתי התשובה המלאה לאריכות לשונו)
ומיהו כתב הראב"ד דברים המזיקין ואפשר לו זולתו כלומר דוקא שאפשר זולתם באכילת דברים טובים שאינם מזיקין אבל אם הוא באופן שאין לו מה לאכול ואף שיזיק לו מאכל זה במקצת מ"מ יחייהו אז ליכא איסורא דמה יעשה ועיין רמב"ם הל' דעות הנ"ל היטב ותראה שגם דעתו הגדולה כן. ולפ"ז נלפענ"ד נמי דמי שהוא רגיל הרבה בעישון וא"א לו להפסיק לגמרי ואם יפסיק יזיק לו להנערווין כידוע שישנם כמה אנשים שהם מאד נערוועס והעישון כל שהוא מעלה להם כה"ג לכאורה אין איסור כבר בעישון דהו"ל כא"א זולתו ומ"מ ודאי דלמי שלא הורגל בזה יש בזה איסור להרגיל עצמו, וממילא אומר כי יש בזה עוד משום בל תשחית שהרי בכל יום מוציא דאללאר או כיוצא בו עבור סיגאריות ומעלהו לעשן ומשחית את גופו ואת ממונו והולך אחר תאותו והכסף הזה הי' יכול ליתן לביתו או לצדקה או לכל דבר טוב. עכ"ל מהעתק התשובה שכתבתי בזה.
 
אם הוא נהנה מזה בפועל, זה לא בל תשחית
לא נכון.
משטר של מאתיים אפשר ליהנות הרבה יותר מההנאה של שריפתו, ולכן זה בל תשחית.
וגם בארבעים ש"ח אפשר ליהנות בהנאה אמיתית יותר מקופסת סיגריות, ולכן זה בל תשחית.
 
וממילא אומר כי יש בזה עוד משום בל תשחית שהרי בכל יום מוציא דאללאר או כיוצא בו עבור סיגאריות ומעלהו לעשן ומשחית את גופו ואת ממונו והולך אחר תאותו והכסף הזה הי' יכול ליתן לביתו או לצדקה או לכל דבר טוב.
זו אינה טענה הלכתית.
והכסף הזה הי' יכול ליתן לביתו או לצדקה או לכל דבר טוב
זה לא נכון גם על סוכריה?
 
טיעון שאין בו ממש. אני חושב שבשקל אפשר להנות הרבה יותר מהנאה של סוכריה
שקל זה שווי אמיתי של סוכריה.
ולכן אם זה מה שהוא רוצה עכשיו זה לא בל תשחית.
אבל אם הוא ישלם על זה מאה ש"ח זה כן יהיה בל תשחית, כי זה לא השווי האמיתי.
כן נראה לענ"ד.
 
אבל אם הוא ישלם על זה מאה ש"ח זה כן יהיה בל תשחית, כי זה לא השווי האמיתי.
א. דרוש מקור לחידוש מופלא זה.
ב. גם בהנחה שהוא נכון, עדיין אין מי שיוכל לאמוד במדוייק שווי אמיתי של דבר
צא לך לרחוב ושאל כל מעשן, ההנאה שלו שוה לו יותר מארבעים ש"ח
 
א. דרוש מקור לחידוש מופלא זה.
הא סברא היא, ולמה לי קרא.
אם תשלם על משהו פי כמה וכמה משוויו, למה שזה לא יהיה איסור בל תשחית אם אתה עושה כן מדעת?
ב. גם בהנחה שהוא נכון, עדיין אין מי שיוכל לאמוד במדוייק שווי אמיתי של דבר
צא לך לרחוב ושאל כל מעשן, ההנאה שלו שוה לו יותר מארבעים ש"ח
ההנאה שלו זה לא נקרא השווי האמיתי.
השווי האמיתי זה המחיר המקובל, כמובן ללא מיסים מופרזים.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון