• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

הכהן הגדול

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
203
תודות
979
נקודות
356
מה מקור המנהג שאנשים שומעים רעם ישר קופצים ונעמדים ומברכים?
חפשתי ומצאתי כדלהלן שהיעב"ץ בסידור בית יעקב כתב זאת, אי"ז משנ"ב ואנשים מקפידים ע"ז מאוד.
הנה המקורות בהם כתוב לברך בעמידה הינם בודדים הנה דעת היעב"ץ [סידור בית יעקב לפני ברכת השחר אות א', עמ' קכ"ז] היא ממש להדיא דיש לברך בעמידה וז"ל: "שכל הברכות שהן שבח והודאה נאמרות בעמידה", הרי לנו להדיא דדעתו שצריך לברך בעמידה את כל ברכות השבח וההודאה, וטעמו כתב בספרו מור וקציעה [סי' ח'] שהוא מפני כבוד ה' שהברכה נאמרת בעמידה [וכ"מ בשו"ת מהר"י אסאד או"ח סי' מא'], עוד מקור מצאתי אפילו יותר קדמון התשב"ץ קטן [הו"ד בדעת תורה סימן רלט] בסימן ר"ס כתב, שרבו מהר"ם מרוטנברג זצ"ל היה מברך ברכת המפיל בעמידה. ויתכן שנימוקו הוא משום דסובר דברכת השבח בעמידה. והנה אנחנו לא נוהגים כך, ויתכן משום שאנו רוצים להסמיך את ברכת המפיל לשינה אבל מהר"ם מרוטנברג לא חשש לכך ולכן בירך בעמידה כדין ברכת השבח, [ה"ד הגר"י זילברשטיין], אבל גם שם לא ביאר מדוע נהג לעמוד, ויתכן ג"כ מאותה סיבה דזה כבוד הברכה, ויתכן דגם הם לא ס"ל שזה חיוב ממש לעמוד אלא חלק מכבוד הברכה וצ"ע.
 
מה מקור המנהג שאנשים שומעים רעם ישר קופצים ונעמדים ומברכים?
(ברכות נט.): "א"ר אלכסנדרי אר"י ב"ל לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב, שנאמר "והאלהים עשה שיראו מלפניו".
כשבן אדם נבהל ונרתע הוא ישר קופץ כנשוך נחש.
 
אמנם הפמ"ג [סי' תל"ב מש"ז ס"ק ג'] הסתפק בזה וכתב וז"ל: "הנה יש ברכת מצות ושבח והודאה ונהנין, ויש ברכת מצות דין תורה, ויש על מצות דרבנן. וברכת המצות בעמידה, ונהנין בישיבה, אם שבח והודאה בעינן עמידה או לאו ... ויראה דחז"ל תקנו הברכה כדין העשייה בעמידה, וכן משמע באליה רבה [סימן] ח' אות ב', יע"ש. דלא כעולת תמיד, יע"ש. ובנהנין דליכא עשייה, משום הכי הברכה בישוב, והוא הדין שבח והודאה עיין סימן רכ"ח [סעיף א] דלית עשייה י"ל הברכה בישוב. ומחמש עשרה ברכות בבוקר אין ראיה, דתקנו על הסדר בעוד שהוא שוכב ... כלל העולה העיקר ילפותא בעשייה, וברכה ממילא, כדין המצוה כך דין הברכה, ומשום הכי נהנין הברכה בישיבה, ואפשר הוא הדין ברכת שבח והודאה, כדאמרן" עכ"ל, הנה הפמ"ג כן ביאר לנו קצת מדוע ישנם ברכות שאנו עומדים ויש יושבים במצוות שעשייה צריכה להיות בעמידה לכן גם הברכה בעמידה משא"כ הנהנין אינן בעמידה אלא בישיבה וברכת השבח דאין בהם עשייה ג"כ הדין יהיה דבישיבה, אמנם כתב זאת בלשון 'אפשר' ולא כמכריע בדבר, וכ"כ בפתיחה להלכות ברכות [אות יח'] וז"ל: וברכת שבח רשאי מיושב לבד ברכת הלבנה", כתב ג"כ 'רשאי'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון