ענוה מהו?

[תורה תמימה]

מי מהגדולים אמר כזאת על עצמו? יש לך מקור ברור ומהימן ע"ז?

יש המון סיפורים בסגנון הזה מגדולי החסידות. לדוגמא אאל"ט ר' נחמן מברסלב אמר את זה על עצמו

 

[שלמה דייטש]

ידוע הענין והחיוב להיות עניו, ולהתרחק מגאות. ולדעת הסמ"ג זה מדאורייתא וכ"ה בסמ"ק.
וכאן הבן שואל, מה הכוונה להחזיק א"ע בענווה. הכוונה ליותר קטן מהאמת, או פשוט להכיר את האמת.
ולמשל אדם גדול, האם מותר לו להכיר שהוא אדם גדול?

מצד א', גבהות הוא מאוסה לפני המקום, ומצד שני, התורה הוא תורת "אמת".

רק להביא את דברי רש"י עה"פ והאיש משה עניו פירש רש"י "ענו" - שפל וסבלן

 

[זוטא]

ידוע הענין והחיוב להיות עניו, ולהתרחק מגאות. ולדעת הסמ"ג זה מדאורייתא וכ"ה בסמ"ק.
וכאן הבן שואל, מה הכוונה להחזיק א"ע בענווה. הכוונה ליותר קטן מהאמת, או פשוט להכיר את האמת.
ולמשל אדם גדול, האם מותר לו להכיר שהוא אדם גדול?

מצד א', גבהות הוא מאוסה לפני המקום, ומצד שני, התורה הוא תורת "אמת".

בכמה מקומות מצינו פירוש להגדרת עניו
בפרשת נח כתיב ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ופרש"י יקטן שהיה עניו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו
וכן אצל משה דכתיב והאיש משה ענו מאד. ופרש"י שפל וסבלן
וכן כתבו בדעת זקנים מגיד לך הכתוב שלא מחמת גאוה לקחה אלא היתה סיבה ומזל וגם בזה היה עניו שלא היה תובע עלבונו עד שבא הקדוש ברוך הוא ותבעו עכ"ל והוא אותו עניין של סבלן
וכן בעירובין יג: מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ופרש"י עלובין- סבלנין
ובתומר דבורה הביא ועל זה קוראים מלאכי השרת להקב"ה מלך עלוב והיינו אומרו מי אל כמוך אתה אל בעל חסד המטיב אל בעל כח לינקם ולאסוף את שלך ועכ"ז אתה סובל ונעלב עד ישוב בתשובה, הרי זו מדה שצריך האדם להתנהג בה רצוני הסבלנות וכן היותו נעלב אפילו למדרגה זו ועכ"ז לא יאסוף טובתו מן המקבל עכ"ל
מצאנו א"כ שמי שמקטין את עצמו ומי שסבלן נקא עניו
ובמשה מצינו שהקטין את עצמו בצורה תמוהה עד מאוד לכאו' שכאשר שלח לו ה' למצרים, ענה לו "שלח נא ביד תשלח" (שמות ד' י"ג). וביאר הרמב"ן, כי אמר בזה, כי אם תשלח כל אדם מן השוק הוא יותר הגון ומסוגל ממני וזה צ"ב שהרי משה ידע מעלת עצמו וכשענה לקב"ה איך יכל לומר ליודע כל תעלומות שכל אחד מן השוק יותר טוב ממנו וזה פלא
ובספר מדרגת האדם לסבא מנובהרדוק פירש וז"ל:
במשה מצינו שהעידה עליו התורה כי הי' עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה (דברים י"ב), וכאשר שלח לו ה' למצרים, ענה לו "שלח נא ביד תשלח" (שמות ד' י"ג). וביאר הרמב"ן, כי אמר בזה, כי אם תשלח כל אדם מן השוק הוא יותר הגון ומסוגל ממני. נפלא מדרגתו מאד, עד כמה נקב וירד התרגזותו על חסרונו ורצונו הלהוט מאד לתקנו, עד שהי' ממלא בו הרעיון הזה כל כחות מחשבתו וכל תשוקות לבו והתפעל ממנו במדה כ"כ מרובה, עד שהשיג התפשטות המעלות לגמרי, ולא מצאו בו האפשרות, שיפריעו המעלות הרגשת החסרונות. כי הגיע להרגיש החסרון כאילו לא הי' מעלה במציאות, כמו שמצוי בנו בהרגשת חסרון החומרי, כחתיכת האצבע, אשר הרגשת כואבו גוזל ממנו הרגשותיו מכל גופו ואבריו, ולא יעריך באותו זמן את חשיבות חסרונו וכאבו באבר פרטי נגד שלימות גופו ואבריו בכללו. אמנם, מתקבץ כל הרגשותיו ופונים להרגיש רק האצבע החתוך הזה. כן הגיע משה רבנו ביכולתו להרגיש חסרונו עד שהרגשת כל שהוא מן חסרון אשר אין אדם צדיק בארץ אשר יהי' נקי מכל וכל ממנה, הגיע להתפעלות כל כך מרובה עד אשר לא הרגיש מעלותיו כלום ולא נמצא אצלו המעלות גם באופן שיגרעו ברושם משהו, דק מן הדק, בהרגשת חסרונו, וכיון שכל היום הרגיש חסרונו והי' להוט לתקנו, והמעלות התפשטו ממנו לגמרי ולא ידע מהם כלל, לכן כאשר שלח לו השי"ת למצרים להוציא אותם, אמר "שלח נא ביד תשלח", וכל מי שתשלח הוא יותר מסוגל ממני, כי הוא מדד את כולם במדה יותר גדולה ממנו וכל אדם הכריע את הכף בעת ששקל בדעתו אותם לעומתו, יען כי מדת הגדלות הי' נפשט ממנו לגמרי, והיו פועלים הרגשותיו עליו להרגיש חסרונו ועל זולתו, היה פונה תמיד להרגיש מעלתו, כי אם ירגיש חסרון על חבירו זה גופא הוא חסרון אצלו כי לא בעל עין טובה הוא, ועל חסרונו הי' להוט, לכן לא יוכל מעולם להרגיש חסרון על זולתו, ונמצא שההתפעלות מחסרון שלו, פעלו עליו שני הענינים האלה שהן אחת, להיות מעלותיו כלא היו וחסרונות זולתו כלא נמצא כלל, והי' נשאר הרגשתו חסרונו מזוקקה שבעתיים, מכל רושם דק של מעלת עצמו, וחסרון זולתו, ולכן אמר שלח נא ביד תשלח, כמו שביאר הרמב"ן שהי' סובר באמת כי כל אדם הוא יותר מסוגל ממנו והוא יותר ראוי להיות מנהיג ומנהל ממנו, וישפיע על אחרים יותר ממנו, ונמצא לפי שהי' בו שרש הזה זכה על ידו להגיע למדרגתו להיות זוכה ומזכה את הרבים עכ"ל.
ולכך אין כל סתירה בין הקטנת עצמו לבין האמת הידועה לרבים כי לעצמו זה אינו ניכר מחמת דרגתו כמו שביאר הסבא

 

[חידושא]

ר' נחמן מברסלב אמר את זה על עצמו

?
מהמעט שידוע לי בכתבי מוהר"ן לא ראיתי דבר כזה, אם כבר להיפך, וכידוע.
עכ"פ אם יש בידך מקור לזה עדיף לציין ויהיה לי לתועלת

 

[תורה תמימה]

?
מהמעט שידוע לי בכתבי מוהר"ן לא ראיתי דבר כזה, אם כבר להיפך, וכידוע.
עכ"פ אם יש בידך מקור לזה עדיף לציין ויהיה לי לתועלת

אולי בלבלתי בינו לבין דמות חסידית אחרת.