הנה המהלך המסתבר והמובן הינו דזכות ממון היינו "חצי קנין" [כל' כמה ראשו'] ברשות הממון של חבירו, וכ"נ מד' הגרש"ש בכ"ד [עי' שער"י ש"ב פ"ה וחי' הגרש"ש כתובות סמ"ח וקונטרס השיעבוד בכ"מ ועוד].
ולפי"ז כל המושג זכות שייך דווקא כה"ג דהחיוב אתי מחמת דיני חו"מ וממנות אשר עניינם נובע מתוך רשות ממון.
ולפי"ז צ"ב במה שייסדו רבותינו דאיכא מושג "מצוה לחבירו", דהיינו, מצוה אשר כנודע עניינה חובת גברא כלפי שמיא, ומ"מ הוי לחבירו דין תובע עלה.
וצ"ע דאי אינה חיילה ברשות ממון [דדהא הויא דין גברא], כיצד איכא לחבירו זכות ותביעה בה.
ומבואר שיש מושג זכות בחבירו אף בלא רשות ממון. וצ"ע מהי, כיצד מה שהוא מחוייב מצד התוה"ק לשלמני ממון, נעשה לי זכות ביה [וכל' הש"ס שיעבוד ה"גוף".]
ולפי"ז כל המושג זכות שייך דווקא כה"ג דהחיוב אתי מחמת דיני חו"מ וממנות אשר עניינם נובע מתוך רשות ממון.
ולפי"ז צ"ב במה שייסדו רבותינו דאיכא מושג "מצוה לחבירו", דהיינו, מצוה אשר כנודע עניינה חובת גברא כלפי שמיא, ומ"מ הוי לחבירו דין תובע עלה.
וצ"ע דאי אינה חיילה ברשות ממון [דדהא הויא דין גברא], כיצד איכא לחבירו זכות ותביעה בה.
ומבואר שיש מושג זכות בחבירו אף בלא רשות ממון. וצ"ע מהי, כיצד מה שהוא מחוייב מצד התוה"ק לשלמני ממון, נעשה לי זכות ביה [וכל' הש"ס שיעבוד ה"גוף".]
