התפרסם השבוע על כהן שבעקבות קבלת פטר חמור שלא נפדה, ובהיעדר אמצעים לרכישת שה לפדיונו, קיים מצוות עריפה כדין תורה.
לאחר מעצרו בידי המשטרה, התערב רבי משה בראנסדורפר שליט”א והבהיר לבית המשפט את ההיבט ההלכתי של המעשה.
אבל כפי שהבהיר בשיעורו כי המכתב נכתב אך ורק עבור הערכאות המשפטיות, שאינן בקיאות בערכה של תורה ומביטות על הדברים בראייה חילונית. והאשמות בדבר התעללות וצער בעלי חיים משוללות כל יסוד, שהרי התורה הקדושה, שציוותה על צער בעלי חיים, היא זו שציוותה על מצוות עריפה. והדברים פשוטים.
אבל מהם חילוקי הדעות בין הפוסקים בגדר מצוות עריפה שכתב הרמ"ב במכתב?
לאחר מעצרו בידי המשטרה, התערב רבי משה בראנסדורפר שליט”א והבהיר לבית המשפט את ההיבט ההלכתי של המעשה.
אבל כפי שהבהיר בשיעורו כי המכתב נכתב אך ורק עבור הערכאות המשפטיות, שאינן בקיאות בערכה של תורה ומביטות על הדברים בראייה חילונית. והאשמות בדבר התעללות וצער בעלי חיים משוללות כל יסוד, שהרי התורה הקדושה, שציוותה על צער בעלי חיים, היא זו שציוותה על מצוות עריפה. והדברים פשוטים.
אבל מהם חילוקי הדעות בין הפוסקים בגדר מצוות עריפה שכתב הרמ"ב במכתב?