שופטים האם שייך לדון על ס''ת של דוד המלך שנפטר בשבת דהוי מוקצה מדין מיגו דאיתקצאי

[נהנה מקושיא טובה]

זה כבר נידון אחר לא ענין למה שכתבתי שמוקצה יכול להתחלק לענין שימושים דלענין זה חפץ זה הוי מוקצה ולענין שימוש אחר אינו מוקצה וזה ברור ומוכח מכל דיני מוקצה.

לחץ כדי לכווץ...

יש''כ
האם אפשר קצת להרחיב איפה עוד מצינו כן [חוץ ממה שהבאתם מכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו]
ומה באמת ביאור החילוק דלכאורה אם רק יש לחפץ זה איזשהו השתמשות א''כ כבר יש בו שימוש ומה שייך לומר דלהוי מוקצה

 

[אורי]

יש''כ
האם אפשר קצת להרחיב איפה עוד מצינו כן [חוץ ממה שהבאתם מכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו]
ומה באמת ביאור החילוק דלכאורה אם רק יש לחפץ זה איזשהו השתמשות א''כ כבר יש בו שימוש ומה שייך לומר דלהוי מוקצה

לחץ כדי לכווץ...

הן אמת שבפשטות לא אמרינן מוקצה לחצאין ולא מצאנו מוקצה מחסרון כיס בכלי שמלאכתו להיתר. מ''מ מצאנו בכמה מקומות שנשתנה הכלל הזה. ועי' גמ' ביצה ל''ג לענין עצים ביו''ט דמותרים רק בהסקה אך לא לשאר שימושים כמו לסמוך בו את הכלי והוא מטעם מוקצה. ועי''ש בקמאי ובתראי ויש שדימו שם לחצוצרות דנמי מתחלק בזה הדין. ויש אריכות בזה מתי אמרינן מוקצה לחצאין ומתי לא. ועכ''פ לענ''ד לאחר העיון יש מקום לדון ס''ת של מלך ששייך לדון בו מוקצה לחצאין דהוא מצד מהותו מיוחד רק לאדם אחד בעולם בלבד והוא המלך ורק לקריאה ולימוד בו ולא לשום דבר אחר והוא בכלל דבר יקר וחשוב שיש בו תורת חסרון כיס וגם יש בו איסור לשימוש אחר גם לו וגם לעולם כולו ובכה''ג ישנו רק היתר למלך לקרוא בו בשבת ומשא''כ לשאר שימושים הרי הוא מוקצה ואכמ''ל.