כתב כאן @כמעיין המתגבר
דורש לרוחו ולא לגופו אינו בכלל דרישה למת לדעת היראים.
במועד קטן כח. איתא שבשעה שהיה רבא גוסס אמר לרב שעורים אחיו שיאמר למלאך המות שלא יצערנו, ואמר לו רב שעורים "ליתחזי לי מר" היינו שבקש ממנו שיראה אליו בחלום לאחר מיתתו, וכשנראה אליו שאל אותו האם היה לו צער מיתה, והשיבו כי ריבדא דכוסילתא, היינו כמו הקזת דם. ונתקשה היראים בסי' של"ה איך מותר לעשות כן לבקשו שיבוא אליו לאחר מיתתו, הרי הוא דורש אל המתים.
והוכיח היראים שם מזה, דהאיסור דורש אל המתים הוא רק בדורש לגופו של מת, אבל בדורש לרוחו מותר. [ובבית יוסף סי' קע"ט נתקשה איך שייך דורש לגופו של מת, אטו גוף של מת מששא אית ביה, ואיך יכולים לדרוש בו, ובתועפות ראם על היראים כתב שאילו היה להב"י הספר יראים לא היה מקשה כן, שכתוב שם דדורש לגופו של מת ומדבר על ידי כישוף, בדומה לבעל אוב, אלא שבעל אוב מעלהו מקברו וזה דורש בו בעודו בקברו, עי"ש. אמנם עדיין צ"ע דא"כ כל דורש אל המתים היינו מכשף ויתחייב מיתה משום כישוף].
דורש לרוחו ולא לגופו אינו בכלל דרישה למת לדעת היראים.
במועד קטן כח. איתא שבשעה שהיה רבא גוסס אמר לרב שעורים אחיו שיאמר למלאך המות שלא יצערנו, ואמר לו רב שעורים "ליתחזי לי מר" היינו שבקש ממנו שיראה אליו בחלום לאחר מיתתו, וכשנראה אליו שאל אותו האם היה לו צער מיתה, והשיבו כי ריבדא דכוסילתא, היינו כמו הקזת דם. ונתקשה היראים בסי' של"ה איך מותר לעשות כן לבקשו שיבוא אליו לאחר מיתתו, הרי הוא דורש אל המתים.
והוכיח היראים שם מזה, דהאיסור דורש אל המתים הוא רק בדורש לגופו של מת, אבל בדורש לרוחו מותר. [ובבית יוסף סי' קע"ט נתקשה איך שייך דורש לגופו של מת, אטו גוף של מת מששא אית ביה, ואיך יכולים לדרוש בו, ובתועפות ראם על היראים כתב שאילו היה להב"י הספר יראים לא היה מקשה כן, שכתוב שם דדורש לגופו של מת ומדבר על ידי כישוף, בדומה לבעל אוב, אלא שבעל אוב מעלהו מקברו וזה דורש בו בעודו בקברו, עי"ש. אמנם עדיין צ"ע דא"כ כל דורש אל המתים היינו מכשף ויתחייב מיתה משום כישוף].