עשי"ת, יום כיפורים עשרת ימי תשובה הם רק לבינוניים?

[ממזרח שמש]

בגמ' בר"ה (ט"ז:) מבואר שהצדיקים נחתמין לחיים בר"ה והרשעים למיתה, והבינוניים תלויים ועומדים עד יוה"כ, ולכאו' יל"ע מה מקומם של עשרת ימי תשובה לצדיקים ולרשעים אם כבר נחתם דינם בראש השנה?

 

[אוריאל]

הריטב"א בר"ה טז: כתב וז"ל "לא צדיק ממש ורשע ממש, אלא כל שזכה בדינו לטובה נקרא צדיק גמור" ע"כ. לדבריו הצדיקים זקוקים לתשובה וכפרה על העוונות שבידם, אף שנחתמו לחיים.

 

[אור זרוע לצדיק]

ספר טורי אבן על מסכת ראש השנה - דף טז/ב

עוד י"ל אם הצדיק מקלקל מעשיו בתוך זמן שמר"ה עד יוה"כ או הרשע מתקן מעשיו בתוך הזמן הזה נהפך דינו ביוה"כ מטובה לרעה או מרעה לטובה. ונ"מ בהא דנחתמים בר"ה לחיים או למות דשוב אין גז"ד נהפך אלא ע"י עון גדול לצדי' וע"י זכות גדול לרשע. מה שא"צ כ"כ אלו הרעו מעשיהם או הטיבו בתחילה ובינוני זכות קל או חובה קל מכריע לחתום ביוה"כ לחיים או למות.​

 

[יהודי פנימי]

כמדומני שהרמב"ן כ' שבענייני עוה"ז כולם נכתבין בר"ה ונחתמים ביו"כ
והחילוק הנ"ל הוא בענייני עוה"ב.

 

[אברך מישיבת מיר]

כמדומני שהרמב"ן כ' שבענייני עוה"ז כולם נכתבין בר"ה ונחתמים ביו"כ
והחילוק הנ"ל הוא בענייני עוה"ב.

לחץ כדי לכווץ...

ובזה מיושב מה שמפורסם להקשות מפני מה בנתנה תוקף כתב הפייט 'בראש השנה יכתבון וביום כיפור יחתמון' שמשמע שזה דבר כללי, והרי בגמ' מבואר שרק לבינונים יעשה כן, ולהנ"ל מיושב שבעניני עוה"ז כו"ע נדונים אופן זה.

 

[מרכז]

כמדומני שהרמב"ן כ' שבענייני עוה"ז כולם נכתבין בר"ה ונחתמים ביו"כ
והחילוק הנ"ל הוא בענייני עוה"ב.

לחץ כדי לכווץ...

אני שמעתי על גר"א שאומר כן במספר מקומות.

 

[יהודי פנימי]

אני שמעתי על גר"א שאומר כן במספר מקומות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן טעיתי והגר"א אומר כך (הגר"א כותב כך בדעת התוס' כפי שאבאר.)
וארחיב מעט.
בגמ' ר"ה ט"ז אי' הגמ' הידועה דשלושה ספרים נפתחים צדיקים בינונים רשעים וכו'.
והנה הק' הראשונים דחזינן רשעים שחיים וצדיקים שמתים.
וכ' התוס' דהגמ' איי' בדין דעולם הבא דהיי' מה יהיה לאדם זה בעולם הבא עבור מעשיו בשנה שחלפה.
ולא ביאר התוס' מה עם דין עוה"ז, והרשב"א הק' ע"ד התוס' שאפי' רשע גמור ועשה תשובה מוחלין לו וכו'.
ובמהרש"א ביאר דכוונת התוס' שדנים מה יהיה בעיקר עם העוה"ז ולפ"ז מסדרין ענייני עוה"ז כגון אם נגזר לצדיק עבור מעשיו עוה"ב גדול אבל היה לו עבירות מועטין ונגזר עליו יסורין או מיתה כדי שיהיה לו עוה"ב גדול.
אך הגר"א בתקפ"ב כ' שלתוס' יש דין נוסף על ענייני עוה"ז וזה כו"ע נכתבין בר"ה והחתמין ביו"כ והביא לזה ג' ראיות הא מהא דאי' ר"ה ט"ז דְּתַנְיָא הַכֹּל נִידּוֹנִים בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל נִידּוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בֶּחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם וְאָדָם נִידּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וכן מהא דאי' שם אָדָם שֶׁאֵירַע בּוֹ קֶרִי אוֹ אוֹנֶס קוֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים נִידּוֹן לְשֶׁעָבַר לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים נִידּוֹן לְהַבָּא וכן מהא דכולם מתפללין בעשי"ת כתבנו בספר החיים. וכן פוסק שם הגר"א.
וע"כ כ' שאין לומר בליל ר"ה לחבירו לשנה טובה תכתב ותחתם אלא רק תכתב.
וכן הביא המ"א שם בשם העשרה מאמרות.
כמדומני שהשפת אמת כותב בדעת התוס' שרשע גמור נכתב למיתה וצדיק גמור לחיים וכל השאר דהיי' רשע שא"ג וצדיק שא"ג נכתב בר"ה ונחתם ביו"כ.
אך הרמב"ן הרשב"א ועוד פי' שהגמ' איירי בדין עוה"ז ורשע למיתה היי' בדינו ויתכן שהוא תדיק אך מגיע לו מיתה עבור עבירה מסויימת קוראים לו רשע כיון שבדינו הוא רשע.
והראב"ד בהלכות תשובה כ' שרשעים למיתה היי' שמפחיתין לו משנותיו העתידיות.
ויש מה להוסיף אך זה בקיצור.