אני שמעתי על גר"א שאומר כן במספר מקומות.
אכן טעיתי והגר"א אומר כך (הגר"א כותב כך בדעת התוס' כפי שאבאר.)
וארחיב מעט.
בגמ' ר"ה ט"ז אי' הגמ' הידועה דשלושה ספרים נפתחים צדיקים בינונים רשעים וכו'.
והנה הק' הראשונים דחזינן רשעים שחיים וצדיקים שמתים.
וכ' התוס' דהגמ' איי' בדין דעולם הבא דהיי' מה יהיה לאדם זה בעולם הבא עבור מעשיו בשנה שחלפה.
ולא ביאר התוס' מה עם דין עוה"ז, והרשב"א הק' ע"ד התוס' שאפי' רשע גמור ועשה תשובה מוחלין לו וכו'.
ובמהרש"א ביאר דכוונת התוס' שדנים מה יהיה בעיקר עם העוה"ז ולפ"ז מסדרין ענייני עוה"ז כגון אם נגזר לצדיק עבור מעשיו עוה"ב גדול אבל היה לו עבירות מועטין ונגזר עליו יסורין או מיתה כדי שיהיה לו עוה"ב גדול.
אך הגר"א בתקפ"ב כ' שלתוס' יש דין נוסף על ענייני עוה"ז וזה כו"ע נכתבין בר"ה והחתמין ביו"כ והביא לזה ג' ראיות הא מהא דאי' ר"ה ט"ז דְּתַנְיָא הַכֹּל נִידּוֹנִים בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל נִידּוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בֶּחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם וְאָדָם נִידּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וכן מהא דאי' שם אָדָם שֶׁאֵירַע בּוֹ קֶרִי אוֹ אוֹנֶס קוֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים נִידּוֹן לְשֶׁעָבַר לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים נִידּוֹן לְהַבָּא וכן מהא דכולם מתפללין בעשי"ת כתבנו בספר החיים. וכן פוסק שם הגר"א.
וע"כ כ' שאין לומר בליל ר"ה לחבירו לשנה טובה תכתב ותחתם אלא רק תכתב.
וכן הביא המ"א שם בשם העשרה מאמרות.
כמדומני שהשפת אמת כותב בדעת התוס' שרשע גמור נכתב למיתה וצדיק גמור לחיים וכל השאר דהיי' רשע שא"ג וצדיק שא"ג נכתב בר"ה ונחתם ביו"כ.
אך הרמב"ן הרשב"א ועוד פי' שהגמ' איירי בדין עוה"ז ורשע למיתה היי' בדינו ויתכן שהוא תדיק אך מגיע לו מיתה עבור עבירה מסויימת קוראים לו רשע כיון שבדינו הוא רשע.
והראב"ד בהלכות תשובה כ' שרשעים למיתה היי' שמפחיתין לו משנותיו העתידיות.
ויש מה להוסיף אך זה בקיצור.