בראשית עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל

[געגועים]

וַיְצַו ה' אלקים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל וכו'

בפשטות הציווי קאי על המשך דבריו וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.

ובדרך רמז מרמז למה שכתבו האחרונים (או"ח סי' רכה סעי' ז) בשם הירושלמי (קידושין פ"ד הי"ב) שמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה, ועתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל.

וזהו שצוה מכל עץ הגן אכול תאכל.​