פחד מהו??? (1 צופה)

[הרב מרודוש]

אתמול בדרכי למקלט עצר אותי אדם שראה אותי קצת מפוחד
וחישבן לי בקצרה כמה הסיכוי שהטיל יפול עלי ואפי' באיזור שלי וכו'
בטח חשבון מוכר....
אמרתי לו
א' אני מתפלא עליך שאדם חכם כמוך משוויץ עם חשבון כל כך פשוט
ב' אני ממש נעלב שאתה חושב שאני לא יודע לחשבן את זה
אבל הטעות שלך היא לא בחשבון אלא במה הוא פחד!!!
הסיבה שאני מפחד ואתה לא זה לא בגלל שאתה חשבנת את החשבון הגאוני שלך
ואני פחות חכם...
אין חולק שמתאונות מתים יותר מטילים רח"ל
ועדיין אנשים מפחדים יותר מטילים מאשר מנסיעה ברכב

היסוד הוא פשוט שרוב האנשים שמפחדים הם לא מפחדים כי יקרה להם משהו
הם מפחדים כי זה מזכיר להם משהו!!!
לפני שארחיב בעז"ה
רק תעשו טובה אל תרגיעו אנשים בחשבונות הם יודעים את זה לבד ובכ"ז מפחדים

נ.ב. לא ידעתי היכן להכניס את האשכול אני מקווה שכאן הכי מתאים
אולי יותר בחינוך הבנים או ענינא דיומא...

 

[הרב מרודוש]

תמיהה רבתית!!!
איני יודע כמה אנשים נו"ב מכינה להם סלט עם כפפות
אבל כשהיא מגישה לך לצלחת זה עם כף
וכאן התימה למה לא להגיש בידים???
האם תסכים שהיא תגיש בידיים???
הרי לפני דקה כשהיא חתכה את הסלט זה היה ביידים???

נ.ב. גם אלו שחישבנו למעלה את נפילת הטילים
בשאלה הזאת בדר"כ הם נופלים

 

[יהודי וזהו]

אני רוצה לומר לך ולכל אלו שחושבים כמוך דבר חשוב מאוד!!!
פחד הוא סוג רגש שאמור להגן על האדם מלעשות מעשים פזיזים, ולגרום לו להגן על עצמו.
אבל כמו כל רגש אחר הפחד עובד באינסטינקט ולכן הוא לא מסונכרן אם השכל.
הדבר גורם לזה שמרגישים את הפחד במשקפי מציאות מדומה כאילו זה מציאות חיה.

אחרי כל ההקדמה הזו נאמר את העיקר והוא שאחד החלקים החשובים בהתפתחות זה לשלוט ברגשות וביניהם הפחד ככה שגם אם אתה לא רוצה לשלוט בו סביר להניח שיש אחרים שמעוניינים שתשלוט בו!!!
אני זהיר אותך זה עוד יתנקם בך!!!

והדימוי שלך לסלט לא נכון כיון שהסיבה שם היא מוסכמה חברתית.

 

[ש. הסופר]

העמק דבר שמות פרשת שמות פרק ד פסוק ג
(ג) וינס משה מפניו. הוא פלא מאדונינו משה להיכן נס ומאיזה מעמד הוא נס, (עי' בס' צרור המור פ' פינחס, וביערות דבש ח"א דרוש ג'), אבל באמת היה שלא בישוב הדעת, אלא באשר התבהל פתאום ממראה עיניו, ונס כאשר ינוס איש מפני הנחש בטבע האדם בלי שום התבוננות על הדעת ועי' בסמוך:

בקיצור בפחד לא נלחמים עם הסברים הגיוניים.

 

[הרב מרודוש]

אחרי כל ההקדמה הזו נאמר את העיקר והוא שאחד החלקים החשובים בהתפתחות זה לשלוט ברגשות וביניהם הפחד ככה שגם אם אתה לא רוצה לשלוט בו סביר להניח שיש אחרים שמעוניינים שתשלוט בו!!!
אני זהיר אותך זה עוד יתנקם בך!!!

לחץ כדי לכווץ...

אני לא דברתי על איך לשלוט עליו
אדרבה אני חושב שאחרי שיודעים איך שהוא עובד
הרבה יותר קל להתמודד איתו
לחשוב כל הזמן על משפט כמו "הסיכוי שהטיל יפול הוא אחת ל..."
או "יותר מסוכן לנסוע במכונית" לא יפתרו את הבעיה

 

[הרב מרודוש]

והדימוי שלך לסלט לא נכון כיון שהסיבה שם היא מוסכמה חברתית.

לחץ כדי לכווץ...

הדימוי הוא פשוט
שרגש זה לא דבר שמסבירים בשכל!!!

 

[יהודי וזהו]

הדימוי הוא פשוט
שרגש זה לא דבר שמסבירים בשכל!!!

לחץ כדי לכווץ...

איזה רגש גורם לאדם לא להגיש אוכל בידו?
נראה לי שזה מוסכמה נטו, וממילא זה מצד הבושה שבלהיות לא נורמלי!!!
ההגיון הוא פשוט כיצד יסתכלו עלי.

 

[בד קודש]

שרגש זה לא דבר שמסבירים בשכל!!!

לחץ כדי לכווץ...

ברור שכן.
מצוות אהבת ד' על פי הרמב"ם היא לעבוד בצורה שכלית עד שהרגש יעבוד.
כך גם מצוות אהבת הזולת.
המעשים החיצונים משפיעים על הפנימיות זהו יסוד מוסד בתורת המוסר.

וכעת להסבר המדעי...
הרגש והשכל הם שני חלקים במוח שמושפעים זה מזה.
אפשר להפחיד את השכל על די הרגש, ואפשר להרגיע את הרגש על ידי השכל.

 

[יהודי וזהו]

וכעת להסבר המדעי...
הרגש והשכל הם שני חלקים במוח שמושפעים זה מזה.
אפשר להפחיד את השכל על די הרגש, ואפשר להרגיע את הרגש על ידי השכל.

לחץ כדי לכווץ...

ההבדל העיקרי בין השכל לרגש זה:
השכל הוא כלי למדידת האמת והשקר,
הרגש הוא האמת והשקר בעצמו דהיינו אם אדם מפחד הוא מפחד אין חלק לא נכון רק לפי השכל.

 

[בד קודש]

ההבדל העיקרי בין השכל לרגש זה:
השכל הוא כלי למדידת האמת והשקר,
הרגש הוא האמת והשקר בעצמו דהיינו אם אדם מפחד הוא מפחד אין חלק לא נכון רק לפי השכל.

לחץ כדי לכווץ...

זה אולי נכון, אבל זה ללא קשר למה שאמרתי.
הרגש והשכל מושפעים זה מזה ולעולם לא מתנתקים.

 

[יהודי וזהו]

הרגש והשכל מושפעים זה מזה ולעולם לא מתנתקים.

לחץ כדי לכווץ...

אומנם לא ניתן לנתק לגמרי, אבל ניתן לחזק אחד על פני השני.
וכמו כן בתאוות אין אדם יכול להיות בגוף ולא להיות מושפע ממנו כמו מלאך אבל הוא יכול להתרחק מהגוף עד לגבול.
כמו שכותב הרמב"ם שהמחיצה האחרונה המבדילה היא הגוף.

 

[בד קודש]

אומנם לא ניתן לנתק לגמרי, אבל ניתן לחזק אחד על פני השני.
וכמו כן בתאוות אין אדם יכול להיות בגוף ולא להיות מושפע ממנו כמו מלאך אבל הוא יכול להתרחק מהגוף עד לגבול.
כמו שכותב הרמב"ם שהמחיצה האחרונה המבדילה היא הגוף.

לחץ כדי לכווץ...

אכן.
הוא אשר אמרתי - ניתן להשפיע על הרגש בשכל ואפשר להשפיע על השכל ברגש.

אבל זה לא מדויק -
זה לא נוגע כלל לתאוות, גוף ונפש.
יש אדם שהוא יותר שכלי, ויש שהוא יותר רגשי.
זה טבע אנושי שמוטבע באדם מלידתו ולא כדאי לשנותו.
אבל יש פעמים ספציפיות שכדאי להשפיע מהשכל על הרגש, כמו שיש פעמים שכדאי להפך.
אדם שמפחד לעבור כביש, צריך להשפיע על הרגש מהשכל, ואדם שלא מפחד ללכת על חבל דק בגובה עשרות מטרים צריך להשפיע מהשכל על הרגש.

 

[יהודי וזהו]

זה לא נוגע כלל לתאוות, גוף ונפש.

לחץ כדי לכווץ...

אז זהו שאני רוצה לחדש לך שהרגש והתאווה דומים מאוד.
שניהם מפעילים כוח משיכה או דחיפה עצום כוח שנמצא רק באדם.
והמעלה השכלית היא לגבור על המשיכה.

זה טבע אנושי שמוטבע באדם מלידתו ולא כדאי לשנותו.

לחץ כדי לכווץ...

יכול להיות שזה מוטבע.
אבל גם יכול להיות שזה תוצאה של הרגל וסביבה.
ובכל אופן מומלץ לתרגל את ההתגברות של השכל כדי שבבוא היום יהיה קל יותר.

 

[בד קודש]

אז זהו שאני רוצה לחדש לך שהרגש והתאווה דומים מאוד.
שניהם מפעילים כוח משיכה או דחיפה עצום כוח שנמצא רק באדם.
והמעלה השכלית היא לגבור על המשיכה.

יכול להיות שזה מוטבע.
אבל גם יכול להיות שזה תוצאה של הרגל וסביבה.
ובכל אופן מומלץ לתרגל את ההתגברות של השכל כדי שבבוא היום יהיה קל יותר.

לחץ כדי לכווץ...

שוב, כמו שאמרתי אתה צודק לגבי תאוות, אבל ההקבלה שלך אינה נכונה.

אין שום עניין להיות שכלי ולא רגשי,
לרגש מקום מאוד חשוב ביהדות, לא פחות מהשכל.

יש מקרים בהם צריך להשליט את השכל ויש מקרים בהם הרגש הוא זה שצריך לגבור.

לא נכון לתרגל תמיד התגברות של שכל על רגש,
כי אז לא יהיה לך את הרגש הנחוץ בכדי לפתוח שערי דמעות למשל.

 

[איש תורה]

הרמב"ם בספר המצוות כותב להלכה שיש ציווי לא לפחד בשעת מלחמה.
''שהזהירנו מלירא מהאויבים בעת המלחמה ושלא נברח מפניהם, אבל חובה עלינו להתגבר ולעמוד ולחזק כנגד העם האחר. וכל מי שיסוג אחור ויברח, כבר עבר על לא תעשה''.

וכן רבינו יונה שערי תשובה שער ג כותב, כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם, לא תירא מהם (דברים ז, יז - יח). כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם (שם כ, א). הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר (תהלים פה, י): "אך קרוב ליראיו ישעו", וכן כתוב (ישעיה נא, יב): "מי את ותיראי מאנוש ימות".

אמנם המלבי"ם והעקדת יצחק חולקים שלא שייך לצוות לא לפחד, כיון שפחד זהו רגש שנובע ממילא. וצ"ב.

 

[הרב מרודוש]

איזה רגש גורם לאדם לא להגיש אוכל בידו?
נראה לי שזה מוסכמה נטו, וממילא זה מצד הבושה שבלהיות לא נורמלי!!!

לחץ כדי לכווץ...

תנסה!!

 

[התורה]

יעוין בקובץ המצורף:

 

[הרב מרודוש]

בעצם יום פורים דפרזים נפל על יד מגורי רסיס
והיה "אשטארקע באמבע"
ומאז אין מקום במקלט...
ולכאו' צ"ע אם החשבון הנ"ל נכון
עכשיו ירדו הסיכויים שהרי לא נופל טיל פעמיים באותו איזור

ההסבר פשוט:
עד היום אזעקה התפרשה אצלם כמופע אור קולי בשמיים
עכשיו הם מפרשים את זה אחרת

 

[יהודי וזהו]

ולכאו' צ"ע אם החשבון הנ"ל נכון
עכשיו ירדו הסיכויים שהרי לא נופל טיל פעמיים באותו איזור

לחץ כדי לכווץ...

טעות הטבע לא מתייחס לסטטיסטיקות. אם זה היה נכון אז גם היה מועיל להניח גזר על הראש כי מה הסיכוי?
המשפט נאמר על פגז, וההגיון היה שהיורה לא ישוב לירות באותו מקום.

 

[אברך מעמיק]

וכעת להסבר המדעי...
הרגש והשכל הם שני חלקים במוח שמושפעים זה מזה.
אפשר להפחיד את השכל על די הרגש, ואפשר להרגיע את הרגש על ידי השכל.

לחץ כדי לכווץ...

באתי להוסיף ולא לחלוק..
החיבור בין הרגש לשכל נעשה על ידי 'כח המחשבה', המחשבות הם גילוי של הרגש, ועל ידי שינוי חשיבה והבחירה על מה לחשוב ואיך לחשוב אפשר לשלוט על הרגש, לדעתי עיקר עבודת האדם בעולמו שייכת לנקודה הזו, אבל בזה יש להאריך במקום אחר..
על כל פנים רק אצטט את הרמב"ם שמבאר בדבריו על האיסור לפחד במלחמה (הל' מלכים ז, טו) "מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו. שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה. ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה. שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם".
בדבריו מבואר העיקרון שהדרך לשלוט ולנווט את הרגשות עוברת דרך המחשבות, והאדם שאינו יודע לעשות זאת הוא בגדר ה"איש הירא ורך הלבב".
כמובן לא בהכרח שזו עבודה קלה, אבל היא נצרכת מאוד לחיים התורה אשר כל עיקרה בנוי על "וידעת היום והשבות אל לבבך" וחיי מוסר אמיתיים וחיי נפש בריאים תלויים ביסוד הזה.