פיקוח נפש בזמן מלחמה (2 צופים)

[ארז בלבנון]

פיקוח נפש בזמן מלחמה מצורף

 

[אברך מישיבת מיר]

הרמב"ם (רוצח) כתב או להציל מיד הגייס, או מיד הנהר, או מיד הדליקה, ומן המפולת, ואפילו כל ישראל צריכין לתשועתו כיואב בן צרויה, אינו יוצא משם לעולם עד מות הכהן הגדול, ואם יצא התיר עצמו למיתה, כמו שביארנו, ע"כ. והנה מבואר דרשאי אדם להכניס עצמו לספק סכנה במלחמה ואפילו מלחמת הרשות, וא"כ רשאי אמאי פסק הרמב"ם דאין רשאי שר הצבא לצאת מעיר מקלטו לצורך מלחמה, ויש על זה כמה תירוצים במפרשים.

 

[אברך מישיבת מיר]

פיקוח נפש בזמן מלחמה מצורף

לחץ כדי לכווץ...

עוד צריך לדעת דההתר להסתכן לצורך המלחמה מבואר בגמ' בשבועות (ל"ה ע") מלכותא דקטלא חד משיתא לא מיענש, ואפי' מלך ישראל .מותר לעשות מלחמת הרשות אף על גב שכמה מישראל יהרגו על ידי זה, ע"כ. (וכעין זה כתב בדברים פ"ה פ"ח, ועוד עי' בדבריו במרומי שדה ערובין מ"ה ע"א). נמצא דההתר להכנס לסיכון שרק שישית מהלוחמים יהרגו, דהיינו רק כ16% מותר להכנס לסיכון, וכמבואר בחשוקי חמד (תענית כ"ב ע"א) ומסתבר שהסיכון של החשמונאים היה הרבה יותר מזה שהרי נעשה להם נס מעל גדרי הטבע וכפי שאנו אומרים ב'על הניסים' ועתה ברחמך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם וכו'.

 

[אברך מישיבת מיר]

פיקוח נפש בזמן מלחמה מצורף

לחץ כדי לכווץ...

בגדר יציאת למלחמה יש עמי עוד כמב הערות שאפשר להרחיב בהם את הדברים.
איכא ד' תנאים: א' מלך (עי' תיו"ט סנהדרין פ"ב מ"ד), ב' סנהדרין (סנהדרין ב' ע"א), ג' אורים ותומים (ברכות ג' ע"ב), ד' משוח מלחמה כדאיתא ברמב"ם (מלכים פ"ז ה"א) ויש לדון מה מעכב. וכבודו נגע מחלק מן הדברים והנני מוסיף כיהודה ועוד לקרא

באורים ותומים משמע ברמב"ם דאינו מעכב כלל עי' בחמדת ישראל (נר מצוה ל"ת שהוסיף הרמב"ם אות צ"ה) אכן הרמב"ן (ספה"מ שכחת הלאוין י"ז) כתב דמעכב, וא"כ איך יצאו החשמונאים למלחמה בלא אורים ותומים, וצ"ע.

ולענין כהן משיח כתב בספר פרדס יוסף החדש (דברים פ"כ פ"א) דאיכא בכהן משיח ב' דברים, מינוי ומשיחה, דמעכב שיהיה א' מב' הדברים, ולא מעכב שיהיה שתיהם, וסגי שימנו כהן אף שלא משחו אותו, וצ"ע. ובאמת מבואר ביוסיפון (פ"כ) שמתתיהו משך את יהודה עם פך שמן שיהיה משוח מלחמה, ע"ש.

שוב ראיתי באגרות משה (חו"מ ח"ב סי' ע"ח) דכתב דבמלחמה שנופלים ביד עכו"ם כמלחמת אנטיוכוס שאני, וז"ל: ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציוי מיוחד, ואורים ותומים, וסנהדרין, אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק, ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג על זה, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני, ע"כ. וכן איתא בספר מרגליות הים (ב' ע"א) להתיר מלחמה הבאה להתגוננות שיכולים לצאת על דעת עצמם.