עקב פן תרבה עליך חית השדה

[אור זרוע לצדיק]

הנה כתוב בפרשתינו ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה:
ובפירש"י פן תרבה עליך חית השדה. והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר וחית השדה השלמה לך (איוב ה, כג.), אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא:

ולכאו' צ"ב דאם היו משמידים אותם בפעם אחת, ולא היו מותרים אותם באדמתם, לא היו נגררים כ"כ אחריהם, וא"כ לא היו צריכים לירא מחית השדה?

 

[אברך מעמיק]

ולכאו' צ"ב דאם היו משמידים אותם בפעם אחת, ולא היו מותרים אותם באדמתם, לא היו נגררים כ"כ אחריהם, וא"כ לא היו צריכים לירא מחית השדה?

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שגלוי וידוע לפני ה' כי יחטאו גם בלא קשר לגוים היושבים בארץ [כעין לדוגמא בת פרעה שבאה בכלל ממצרים, או אחאב שנשא את איזבל בת מלך צידון וכיו"ב] אבל מכל מקום נצטוו ישראל לסלקם כדי להמעיט את ההשפעה, אבל לא כדי למנוע את החטא לגמרי.

 

[אור זרוע לצדיק]

אבל מכל מקום נצטוו ישראל לסלקם כדי להמעיט את ההשפעה

לחץ כדי לכווץ...

בבחי' לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.

 

[חד מבתראי]

אין סומכין על הנס, ס"ד שהיה מותר לאחים להשליך את יוסף לבור? (אם לא היה ס"ל שהוא מחוייב בכך).
וא"ת,

כנראה שגלוי וידוע לפני ה' כי יחטאו

לחץ כדי לכווץ...

והפחד הוא רק שמא יגרום החטא, אז מה יועיל כיבוש לאט?
החיות יבאו להענישם בין כה, כמו שעשו לכותים וכמפורש בקללות.

 

[אברך מעמיק]

אז מה יועיל כיבוש לאט?
החיות יבאו להענישם בין כה, כמו שעשו לכותים וכמפורש בקללות.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה ישנם שלושה סוגי מצבים:
מצב ראשון בו עם ישראל עומדים על שלימותם הרוחנית, וצלם אלוקיהם עליהם, אשר אז באמת אין מה לחשוש כלל.
מצב שני בו עם ישראל באופן כללי כן הולכים בדרכי המקום, אבל ישנם חוטאים וחטאים יחידים.
מצב שלישי בו העם עוזב את הקב"ה באופן מוחלט והולך אחר עבודת אלילים.

במצב הראשון, לו נדע שכך יהיה, באמת אין מה לחשוש מהחיות.
במצב השני, הם יהיו מסורים בדרכי הטבע, שלא יארע להם נס מעבר לגבולות הטבע ואם יהיו אריות מצד המציאות יהרגו. [וכנגד זה מבואר ברש"י כי גלוי וידוע לפני הקב"ה שיחטאו].
במצב השלישי, בו לגמרי מואסים בחוקות הבורא, ומקיימים חיים בלי שום קשר אליו, הקב"ה מביא אריות כי עוברים על 'משפט אלוקי הארץ' כמו שהיה אצל הכוותים, ואכן אחר שקיבלו עליהם את התורה, למרות שאת אלוהיהם היו עדיין עובדים, מכל מקום כבר לא הזיקו האריות יותר מגדר הטבע, ומחמת היישוב נמנעו מלהזיק.

נראה לי שכעת, דבריי ודברי הרב @חד מבתראי הולכים משולבים, כי כיון שגלוי וידוע לפני ה' שיהיו שיחטאו מעט, ממילא אין סומכים על הנס.
ומ"מ אין להביא ראיה מאחי יוסף, משום שודאי אדם לא יכול לסמוך על דבר כזה [- ביחס לאחרים, כי ביחס לעצמו יש לדון ממעשה דערוד ורבי חנינא בן דוסא ואכמ"ל] כי האדם יראה לעינים והאלוקים יראה ללבב, אבל השאלה היא מדוע הקב"ה הבוחן כליות ולב, מצוה אותנו להסיר את החיות, וע"ז התשובה כי ודאי יחטאו מעט, וממילא אין סומכים על הנס.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ומעניין לציין את לשון הספרי בנושא, ופירושו מעט שונה מהמובא ברש"י ובשאר רבותינו הראשונים

"אמר ר' אלעזר בן עזריה: לפי שישראל צדיקים הם, למה הם יראים מן החיה? והלא כבר נאמר כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך! וא"ת למה יגע יהושע כל אותה היגיעה? אלא לפי שחטאו ישראל נגזר להם, מעט מעט אגרשנו מפניך:"

וכן מובא בילקוט שמעוני "רבי אלעזר בן עזריה אומר לפי שישראל צדיקים הן למה יראים מן החיה והרי הצדיקים אין יראים מן החיה שנאמר כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך, ואם תאמר למה יגע יהושע, כל אותה היגיעה אינה אלא לפי שחטאו ישראל נגזר להם מעט מעט אגרשנו מפניך:"​