"עד הנהר הגדול נהר פרת" (א, ז) כתב רש"י "מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול משל הדיוט אומר עבד מלך מלך..."
מסופר שפעם נסע אחד מחסידי הרה"ק מלכוביץ אל רבו, אותו חסיד דר בארץ ישראל ונסע ללכוביץ, וכביכורים לרבו הביא אתו חלה מארץ ישראל. במהלך הנסיעה הארוכה הצטמקה החלה ונתקטנה, וכשהביא את החלה לרבו, הסתפק הרה"ק מלכוביץ על מה לבצוע בברכת המוציא, שכן היה לו חלה אחת גדולה שנאפתה שם וההלכה היא לבצוע על הגדולה ומאידך החלה מארץ ישראל אמנם קטנה, אבל יש בה חשיבות מיוחדת שהיא מארץ ישראל. עד שהכריע לבצוע על החלה מארץ ישראל עפ"י דברי רש"י אלו בפרשתן, שכתב רש"י שלכן נקרא הנהר הגדול מפני שנזכר עם אר"י, רואים מכאן שמה ששייך לארץ ישראל נקרא "גדול", א"כ אף החלה הקטנה היות שמקורה טהור מארץ ישראל ודאי נקראת "גדולה".
