נפלא!
כתוב בצורה מאד יפה.

אמנם קו האמצע לא מגונה גם בזה.
כלומר, מותר להשקיע קצת בבר מצווה. אין חובה שזה יהיה במקלט אפלולי.

ההגדרה היא - כל עוד שזה לא הופך לעיקר, זה בסדר.
 
לכבוד הרב @נראה לפשוט. האם נראה לך שהבית הצו"ל שדיברת עליו בחר להיות כך? או שהאבא היה תמיד אדם שזה לא מעניין אותו וכך גם ילדיו? אם אתה מסכים איתי אז אתה מוכרח לומר שבבית הצו"ל לא השקיעו בבר מצווה לא בגלל מהלך של "פרוזדור" וכו' אלא בגלל שזה לא מעניין אותם.
 
ההגדרה של "צול" מאד ברורה והיא כזו:
אדם שמדרגותיו הרוחניות בקשור לנדרש בתורה לניתוק מסוים מן חיי החברה בפרט ומן התנהלות תקינה בחיים בכלל, אינם פרופורציונליות למדרוגתיו הרוחניות בשאר הענייינים.
אין על זה נוסחה מתמטית, כי כל אחד חושב שהפרופורציות אחרות.
 
ההגדרה של צו"ל היא חמקמקה מאין כמותה.
כל אדם יגדיר זאת אחרת וכמעט כל אחד יגדיר את זולתו כאחד הקצוות ואת עצמו כדרך המיצוע.

אבל באופן כללי - צו"ל פירושו ניתוק מעולם הזה.

ישנם כאלו שיודעים בערך עניין 'איש בין האנשים', ולפיכך משקללים את הרווחים וההפסדים של הניתוק ולפי זה בוחרים את דרגת הניתוק,
הם לא נחשבים בעולם שלנו לצולי"ם, אלא לשמרנים נורמטיביים.

ישנם כאלו שלא יודעים שיש כזה ערך ב'להיות נורמלי', לכן הם מנותקים מהעולם הזה, שמעט כמו שחיו אבותינו לפני 200 שנה..
הם אלו הנחשבים לצולי"ם.
 
בנו"ט לקשר לפוסט-אשכול - אברכים סטייליסטים?
 
לכבוד הרב @נראה לפשוט. האם נראה לך שהבית הצו"ל שדיברת עליו בחר להיות כך? או שהאבא היה תמיד אדם שזה לא מעניין אותו וכך גם ילדיו? אם אתה מסכים איתי אז אתה מוכרח לומר שבבית הצו"ל לא השקיעו בבר מצווה לא בגלל מהלך של "פרוזדור" וכו' אלא בגלל שזה לא מעניין אותם.
אכן, אבל ההבחנה היא מאוד פשוטה, מה יהיה לגבי טיולים, נופשים, האם גם בזה זה לא מעניין אותם??? נראה לי טיפה משונה שבנ"א אחד לא מעניין אותו עולם הזה, יש לנו יצר הרע ונולדנו איתו ונמות איתו בעוה"ר,
אכן אם זה רק לבוש או משהו ספציפי צדקו דבריך.
 
לכבוד הרב @נראה לפשוט. האם נראה לך שהבית הצו"ל שדיברת עליו בחר להיות כך? או שהאבא היה תמיד אדם שזה לא מעניין אותו וכך גם ילדיו? אם אתה מסכים איתי אז אתה מוכרח לומר שבבית הצו"ל לא השקיעו בבר מצווה לא בגלל מהלך של "פרוזדור" וכו' אלא בגלל שזה לא מעניין אותם.
מי שאני מכיר שחי כך חד משמעית זה מבחירה
אלא מאי - מוכרחים לומר שיש כאלו ויש כאלו, והמנסה לקבוע כללים ולפרשן את כל נפשות בני הדם בדרך אחת אינו אלא טועה.
 
 
לדעתי פשוט, שהכל תלוי בדבר אחד, מה העיקר ומה הטפל!
יכול להיות משפחה צו"לניקית אבל הילדים קולטים שהעיקר זה העוה"ז, איך? רואים ממה ההורים מתלהבים, אם מרוחניות או מגשמיות, אם למשל כשהטשולנ'ט מצליח אז זה נהיה הנושא בשולחן שבת, אז זה המסר שמוחדר לילדים, וזה האמת שבתוככי ההורים הצו"לניקים!
ויכול להיות להיפך, משפחה 'סטייליסטית' כביכול, אך כשיש משהו שנוגע ל'תורה' וכדו' אז זה 'תופס' את הנושא וכבר לא מעניין שום דבר אחר, אז זה מראה על האמת הפנימית, וזה מה שהילדים קולטים!
כל אחד יכול לבדוק על עצמו, שהדברים שזוכרים מימי הילדות והנערות, אלו ה'חוויות', אם רוחניות, ואם גשמיות...
וכבר ידוע שיש 'נסיון העוני' ו'נסיון העושר', ובשניהם מנסה היצה"ר להסיט את האדם מדרך התורה!!
 
עובדא בעניין זה, הרה"ק מרוז'ין נהג בגינוני מלכות כידוע, (היה לו עקב כך התנגדות חריפה),
פעם בימות החורף, ראה אדם אחד פסיעות של דם על השלג!
הלך בעקבות העקבות, וגילה שזה לא אחר מהאדמו"ר מרוז'ין!!
מה שהתברר שעל אף לכתו במגפיים מזהב, קרע האדמו"ר את הסוליה.
זה מלמד אותנו שצריכים להלחם עם ה'גוף', ולא מה שמותר - מותר.
 
אכן, אבל ההבחנה היא מאוד פשוטה, מה יהיה לגבי טיולים, נופשים, האם גם בזה זה לא מעניין אותם??? נראה לי טיפה משונה שבנ"א אחד לא מעניין אותו עולם הזה, יש לנו יצר הרע ונולדנו איתו ונמות איתו בעוה"ר,
אכן אם זה רק לבוש או משהו ספציפי צדקו דבריך.
עיין עלי שור ח"ב בנושא פרומקייט.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון