בסוף קידושין (פ:) במתני' איתא, לא יתייחד אדם עם שני נשים אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים. ע"כ.
ובגמ', אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים אפי' בי עשרה נמי לא.
עוד בגמ' מסופר על רב ורבי יהודה שהלכו בדרך וראו אשה אמר רב לרבי יהודה דל כרעיך מקמי גיהנם, אמר לו רבי יהודה בכשרים מותר, אמר לו רב לא כמונו אלא כשרים כמו רב חנינא בר פפי וחביריו. ע"כ.
והרמב"ם פסק את הגמ' הזו לדינא. ולכן לשיטתו אין היום כשרים ואסור לאיש להתייחד עם הרבה נשים וכן להיפך.
ורוב הראשונים חולקים עליו וסוברים שהוא רק ממידת חסידות.
המחבר פסק כרמב"ם והרמ"א נוטה לרוב הראשונים.
וצ"ע, מהו גדר פרוץ?
ובגמ', אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים אפי' בי עשרה נמי לא.
עוד בגמ' מסופר על רב ורבי יהודה שהלכו בדרך וראו אשה אמר רב לרבי יהודה דל כרעיך מקמי גיהנם, אמר לו רבי יהודה בכשרים מותר, אמר לו רב לא כמונו אלא כשרים כמו רב חנינא בר פפי וחביריו. ע"כ.
והרמב"ם פסק את הגמ' הזו לדינא. ולכן לשיטתו אין היום כשרים ואסור לאיש להתייחד עם הרבה נשים וכן להיפך.
ורוב הראשונים חולקים עליו וסוברים שהוא רק ממידת חסידות.
המחבר פסק כרמב"ם והרמ"א נוטה לרוב הראשונים.
וצ"ע, מהו גדר פרוץ?