פרפראות למכת כִּנִּים (1 צופה)

[געגועים]

כִּנִּים

כנים אותיות כן ים, שכשם שהיה כינים ביבשה כן היה גם בים, כדאי' בבעל הטורים: שאף אם היו בורחים אל הים מפני הכנים, שם היו באים בהם ונלחמים עמהם.​

 

[געגועים]

ברש"י: לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן.

ואפשר עוד טעם בדרך רמז, לפי שמכת כינים כנגד מידת הוד, שהוא מידתו של אהרן.

וזהו ויט אהרן את ידו, ידו היינו מקומו ורשותו (רש"י במדבר ב, יז; לא, ו), שמידת הוד הוא מקומו ורשותו של אהרן, ולכן לקה העפר דווקא על ידי אהרן. ידו בגי' ההוד.​

 

[געגועים]

בספר ציוני: ויאמרו החרטומים אצבע אלקים הוא, א"ל למה לא תעשו כנים, א"ל אנו משביעין מלאכים ושדין ולא יועיל, כיון שזו היא המכה באצבע אין המלאך או שד רשאי להזקק, כי זוכרים הם מה שאירע להם במאמרם מה אנוש וגו', שהושיט הקב"ה אצבעו ביניהם ונשרפו כולם. עכ"ל.

זה נרמז בפסוק אשר תנה הודך על השמים וכו' מה אנוש כי תזכרנו, כיון שכינים כנגד מידת הוד, לכן דווקא במכת כינים זכרו מה שאמרו תנה הודך וכו' מה אנוש כי תזכרנו.​

 

[געגועים]

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, לפי זה רבי יהודה הפך את הכ' כפופה של כנים לכ' פשוטה שהוא מספר ת"ק, ולפי"ז יהיה כנים בגימטריא כשעורה חסר אחד, לרמז שהיה פחות מכשעורה ולכן לא יכלו החרטומים לעשות כינים כי אין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה.

ובילקוט שמעוני (מובא ברמב"ן) אין השד שולט על בריה פחותה מכעדשה, ובספר מרגלית הים מבאר ששעורה ועדשה הם אותו שיעור, ואולי גם על זה עשה רבי יהודה סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, כלומר דם צפרדע יכלו החרטומים לעשות אבל כינים שהוא פחות מכעדשה לא יכלו לעשות, ועל ידי כינים נתברר על כל המכות שאינם בכישוף. עד"ש ר"ת עדשה שעורה.​

 

[געגועים]

אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִוא

בפרקי דר"א (פרק מ"ח) חמש אצבעות של ימינו של הקב"ה כולן יסוד גאולות וכו' אצבע שניה לקטנה בה הכה את המצרים שנאמר אצבע אלהים היא.

אצבע אלקים הוא בגי' היא קמיצה. ביד רמה בגי' קמיצה.

ואולי דוקא בקמיצה לעורר זכות הקרבנות, כי יצאו ממצרים בזכות הקרבנות כדאי' במכילתא.

כינים אותיות ימינך, ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, שהכם באצבע קמיצה שביד ימינו.

יהו' נאדרי אותיות אמצעיות הוד, שמכת כינים יצאה מהוד דמלכות דקדושה.