פרפראות לפרשת תצוה שחנני השי"ת

[געגועים]

שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר

בפי' רבינו אפרים מבעלי התוס' שמן זית זך ר"ת בגי' מרדכי היהודי, וכתיב בן יאיר, בן שהאיר לישראל בתפלתו, בן יאיר ס"ת נר, בן שמעי בן קיש בגי' כתית. עכ"ל.

ובחומש היכל הברכה שמן זית זך כתית למאור להעלת בגי' שמע ישראל י"י אלקינו י"י אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

יש שייכות בין הנ"ל, כי מרדכי הצדיק ניצח את המן הרשע על ידי קריאת שמע, כדאי' במדרש רבה (אמור סוף פרשה כ"ח; בית ישראל פורים תש"י ד"ה שושנת) מרדכי בקריאת שמע היה עוסק ולא הפסיק כשבא המן אצלו, שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום. יזמרך כבוד מרמז על ברוך שם כבוד. וגם המן ידע שכוחו של מרדכי כנגדו הוא על ידי קריאת שמע, ולכן חשב בדעתו שבזמן קריאת שמע יתלה את מרדכי, כדאי' בילקוט (רמז תתרנ"ז בפסוק ותאמר לו זרש), וביאר במדרש תלפיות (ענף אחשורוש) שהיה בדעתו לתלותו לפני שיספיק לקרוא ק"ש כדי שלא ינצל בזכות ק"ש. וכן ביאר ביערות דבש (ח"א דרוש יז) שרצה המן שיבטלו מקריאת שמע כי כשישראל קורין ק"ש בכוונה בית עשו נעשה לקש.

ונראה שהטעות של המן היתה שלא ידע שמרדכי לא מסיח דעתו מק"ש אפילו שעה אחת, על דרך שאמר רבן גמליאל לתלמידיו (ברכות פ"ב מ"ה) איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת, וממילא כח הק"ש מלווה אותו בכל שעה ולא יוכל לנצחו.​

 

[געגועים]

וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן וכו'

נרמז כאן סוד גדול המובא בליקוטי שושנים לר"ש מאשטרפולא הי"ד (ליקוט ל"ב): וסוד גדול איתא בתיקונים ג' קליפות קשות משחית אף וחימה מסיטרא דעון קאתי וכו' ר"ת משה אהרן חור עלו ראש הגבעה וכו' והנה משה אהרן חור עלו לבטל ראש הגבעה ר"ל ראש הקליפה וכו' והדבר פלא גדול. עכ"ל.

הרי לנו שאהרן מבטל הקליפות הנ"ל הבאים מסיטרא דעון, וזהו ונשא אהרן את עון.​

 

[געגועים]

תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא, ברש"י: לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו.

רמז לדבר מחוץ למחנה חטאת בגי' לא מצינו בחטאת אלא בזו (עם הכולל).​

 

[געגועים]

שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן וכו' לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ

ברוקח ובפי' רבינו אפרים: הפסוק מתחיל בש' ומסיים בש' וכו', ש' פעמים הוזכר אהרן בואלה שמות ובויקרא ובבמדבר סיני, לבד מ"ד [1] באלה הדברים יש ש' פעמים אהרן בג' ספרים, ש' כהנים נידו בשופרות לכותים בפרקי רבי אליעזר (פרק לח), ואם היו ש' כהנים עומדים בהר הזיתים ואומרים ברכת כהנים היה בא המשיח. עכ"ל.

ובספר חסידים (סימן תר"ל - דפוס מקיצי נרדמים): רב היי [גאון] היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם בחג הסוכות, כי היו מקיפין את הר הזיתים בהושענא רבה ז' פעמים, ואומרים מזמורים שסידר להם רב היי, ולפני רב היי הולכים כהנים מלובשים סיריקון ומעילים, ואחריו העם, והוא בתווך, ורחוק מאלה שלפניו ק' אמה וכן משל אחריו, והיה רב היי שוחק לאחר הסעודה, ראה בעל התשובה את רב היי שלבו שמח, ואמר לו רבי, למה הייתה הולך לבד כשהייתם מקיפים את הר הזיתים, אמר לו רב היי מפני שאני עולה בכל שנה מבבל להקיף את הר הזיתים בסוכות, ואני מטהר את עצמי בהושענא רבה, אליהו הולך אתי, לכך נרחקין מאשר לפנינו ומאשר לאחרינו ומדבר אליהו עמי, ושאלתי לו מתי יבוא משיח, ואמר לי כשיקיפו הר הזיתים עם כהנים, ולקחתי כל הכהנים שמצאתי להקיף אולי ביניהם כך, ואמר לי אליהו ראה כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים והולכים בגיאות, אין שום אחד מזרע אהרן, רק אחד שהוא הולך אחר כולם, שנבזה להם והוא נמאס בעיניהם והולך בבגדים רעים ואינו חפץ בכבוד ומשים את עצמו כמי שאינו והוא חיגר ברגלו אחת ומצד אחד חסר עין, אמר זהו כהן אמת מזרע אהרן, אמר רב היי, חיי, מזה שחקתי, שבכולם לא היה כהן אלא אותו בעל מום. עכ"ל.

יש סוברים שלמעשה הנ"ל התכוון המהרש"ל בים של שלמה (בבא קמא פ"ה סי' לה): "אבל זרע כהנים ולוים קרוב לודאי שנתבלבלו, ואם לא כולו, הרוב נתבלבל, וכמעשה של אליהו ז"ל עם הלוים הידוע בדברי רז"ל, ואם לא הרוב בוודאי קרוב למחצה נתבלבלו".

והנה נוסחא זו כשיקיפו הר הזיתים עם כהנים יותר מובנת מהנוסח שכתב הרוקח אם היו ש' כהנים עומדים בהר הזיתים, שהלא אין היכי תימצי בימינו שיעמדו כהנים בהר הזיתים.​

---

[1] צ"ל: מד', שיש בספר דברים ד' פעמים 'אהרן'. ומה שכתב שיש ש' פעמים 'אהרן' בספרים שמות ויקרא במדבר, צ"ע דאין אלא רצ"ז פעמים אהרן. (תורת יעקב סי' מט)​

 

[געגועים]

וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם

כתיב ב' פעמים "אחת בשנה", מרמז מה שאי' בתיקוני זוהר (תי' כ') פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים, ואי' בקב הישר (פרק צט): וצריך אתה לדעת כי יש עולם חדש למעלה שהוא קדוש ונורא מאוד ואין אותו העולם מתגלה לחוץ מחמת רוב קדושתו כי אם פעם אחד בשנה, ומתחיל להתגלות בהתחלת קריאת מגילה, ומזה העולם היה שורש נשמתו של מרדכי הצדיק וכו', עיי"ש. וזהו אחת בשנה.

אחת בשנה יכפר עליו ס"ת תורה, הדר קבלוה בימי אחשורוש (שבת פח.).​

 

[געגועים]

באבנו של גד היה כתוב גד שבטי
מרמז לזוה"ק בפ' ויחי (רמד:) שאלמלא היה גד מבני השפחות היה גדול במעלה יתירה משאר השבטים ולכן כתיב בגד חסר אל"ף.

וזהו גד - שבטי.

 

[געגועים]

באבנו של יוסף היה כתוב יוסף רן

רן אותיות נר, מרמז לאמרם עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד.

 

[געגועים]

בבעל הטורים את האורים ואת התומים בגימטריא שם בן שבעים ושתים (זוה"ק פקודי רלד.)

וקשה שהרי בזוהר שם אמרו אורים שם מ"ב ותומים שם ע"ב

נראה ליישב שזה תלוי במחלוקת ביומא, למ"ד בולטות היו נצרך עוד שם כדי לצרף, ולמ"ד מצטרפין, הכל נעשה בשם ע"ב

 

[י"ג מידות]

באבנו של גד היה כתוב גד שבטי
מרמז לזוה"ק בפ' ויחי (רמד:) שאלמלא היה גד מבני השפחות היה גדול במעלה יתירה משאר השבטים ולכן כתיב בגד חסר אל"ף.

וזהו גד - שבטי.

למה יותר גדול, במה?

 

[געגועים]

למה יותר גדול, במה?

למד לשונך לומר איני יודע

 

[געגועים]

תצוה את בני ישראל, אי' שזה רמז על מצות פר"ו, יצווה אותם להביא לעולם זרע קודש בני ישראל
ועפי"ז אפשר להוסיף שמן זית זך ר"ת בגי' שם שק"י כדאי', והוא שם של פר"ו.

 

[געגועים]

בפי' רבינו אפרים ז"ך בא"ת ב"ש ע"ל בגי' פך, מרמז על פך השמן שמצאו החשמונאים

ואולי לכן נסמך 'מזבח החיצון' ל'שמן זית זך' לרמז שמצאו את הפך תחת המזבח בשיתין (מדרש מעשה חנוכה). שמן ר"ת נמצאו מתחת שיתין.

 

[געגועים]

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט

בפי' רבינו אפרים ו' בגדים כתובים בפסוק כנגד ו' סדרי משנה.

והנה תמצא שראשי תיבות של הששה בגדים הללו חשן אפוד מעיל כתנת מצנפת אבנט בגימטריא בגיהנם,
כי הנמצא בגיהנם יוצא משם אם למד ששה סדרי משנה, כמובא במדרש תלפיות (ענף אפוד) בשם ס' מזבח יעקב בשם האריז"ל
שאשר בן יעקב היה עוסק בתורה ובמשנה יותר מאחיו ובזכות המשנה הוא מוציא מגיהנם את מי שלמד משניות.​

 

[געגועים]

טוּר אֹדֶם בגי' ראובן א' שעל אבנו של ראובן היה כתוב א' של אברהם אבינו

ואולי הטעם משום שראובן היה גלגול קין בן אדם הראשון,
ואברהם אבינו תיקן את אדם הראשון כדאי' במדרש רבה,
ולכן אבנו אֹדֶם אותיות אדם,
טור אדם בגי' בא קין בן אדם, שקין בא בגלגול.

 

[געגועים]

על אבנו של יששכר היה כתוב צ' של יצחק

כי כשם שיצחק ויתר על ש' שלו והחליף לצ' בעבור בניו בני ישראל שיצאו מהגלות המר קודם הזמן (פי' הרא"ש סוף שמות, אמרי נועם וארא, דרוש שמואל תולדות)
כך יששכר ויתר על ש' שלו בעבור יוב בנו ונקרא ישוב (דעת זקנים ויצא, דבק טוב פינחס בהגהות)

 

[געגועים]

במדרש תלפיות בנימין אבנו ישפה יש במין אבן זאת זכר ונקבה

אולי מרמז שלבנימין היה גם נפש נקיבה, נפש אמו רחל, כדאי' בפני דוד להרב חיד"א ז"ל בשם האריז"ל שלא היה לה לרחל לתת לבנימין חלק מרוחא דשבק לה בעלה והוצרכה לתת לו נפשה, וע"כ הוצרכה למות שנפשה תהיה לו לבנימין במקום חלק רוחא דשבק לה בעלה, וזהו ישפה - יש פה לרחל לגלות הסימנים​

 

[י"ג מידות]

[]אולי מרמז שלבנימין היה גם נפש נקיבה, נפש אמו רחל, כדאי' בפני דוד להרב חיד"א ז"ל בשם האריז"ל שלא היה לה לרחל לתת לבנימין חלק מרוחא דשבק לה בעלה והוצרכה לתת לו נפשה, וע"כ הוצרכה למות שנפשה תהיה לו לבנימין במקום חלק רוחא דשבק לה בעלה, וזהו ישפה - יש פה לרחל לגלות הסימנים[/]

ראיתי ע"ז שלכן רוב ילדי בנימין נפטרו בחייו.