פרקדן כשאינו יושן - מעשה רב | בית המדרש – דיונים תורניים פרקדן כשאינו יושן - מעשה רב | בית המדרש – דיונים תורניים

פרקדן כשאינו יושן - מעשה רב (2 צופים)

פורומים הודעות חדשות באוצר
ש

שייף נפיק

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
78
תודות
267
נקודות
86
4577-3b277f6b0ecd02f71017a031f92f664e.jpg

למדנו מתמונה זו שאין לחוש משום שוכב פרקדן כשאינו ישן, וכמדו' שהגרח"ק החמיר בזה.
 
הטעם הכתוב בראשונים הוא שלא יתגנה, ולא ראיתי שהטעם המבואר הוא שלא יבוא למכשול
 
א. הוא שוכב כאשר הגב מוגבה בכריות עבות שאינו שכיבה ממש ובאופן זה התירו בלקט הקמח החדש סי' סג ס"ק ד, ובספר נשמת אברהם בשמיה הגרש"ז אויערבך.

ב. בשו”ת שלמת חיים סי’ רכא המצו"ב וכן הגרי”ש אלישיב כתבו להתיר לשכב על הגב באופן שאין חשש ירדם אבל בספר שונה הלכות סי’ רלט הביא בשם החזון איש לאסור.

וכ"נ להתיר מדברי המאירי (ברכות יג:) "פרקדן ר"ל ששוכב שלא מן הצד הן פניו למעלה הן פניו למטה לא יקרא את שמע מפני שנראה כמזלזל בה ואפי' הטה עצמו מעט אין ראוי לו לקרות אא"כ הוא מוכרח מצד שהוא בעל בשר ביותר או לסבה אחרת לא סוף דבר שהקריאה אסורה לפרקדן אלא אף לישן פרקדן אסור מפני שמביא עצמו לידי הרהור, ומ"מ אם הטה עצמו מעט מותר".

ג. רבינו חננאל (פסחים קח.) כתב: "פרקדן פירוש רובץ לאחוריו ויש אומרים על פניו".

ד. ברמב"ם (הל' קריאת שמע פ"ב ה"ב): "ואסור לקרות קריאת שמע והוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה, אבל קורא הוא והוא שוכב על צדו, ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא". נראה שאסר דוקא בקריאת שמע כיון שבכך עוסקים דבריו. ואילו באגרתו לרבי שמואל אבן תיבון כותב הרמב"ם וז"ל: ואני שוכב אפרקדן מרוב עייפות וכו' עכ"ל. ובהכרח לחלק כנ"ל. וכ"נ מדברי הרשב"א (ברכות יג:) עיי"ש.

שו"ת שלמת חיים הנזכר כתב לדון במה שמצוי בבית המרחץ שהנרחץ מוטל פרקדן ורוחצים אותו, וזת"ד: ונסתפקתי אם י"ל דדוקא לישן פרקדן אסור דעלול למכשול בשעת שינה, וכמ"ש לבוא לידי טומאה בלילה. גם בריש פרק היה קורא היינו דשוכב כך עכ"פ יש לחוש שירדם, משא"כ בנידון הנ"ל והשיב נראה שהאיסור דוקא לישן. ובהערה (שם 295) כתב שכן מבואר בשיטת רש"י (ברכות י"ג ב' ד"ה לייט אמאן דגני עיין שם), וכן לשון רבינו יונה בספר היראה: ואל יישן אפרקדן פן ישים ידו על הערוה, עכ"ל.
 
נראה לפשוט אמר:
שמעתי שהגר"ח גריינימן מתחילה התיר, ולבסוף חזר בו. והגרח"ק דעתו לחומרא. לא מוסמך.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
חברי שאל את הגרח"ג זצ"ל
ואמר לו שעל הגב מותר בניעור ועל הבטן אסור אף בניעור
מכיון שאת שמעתי ממנו לפני כ16 שנים ע"כ אינני בטוח בדיוקא של שמועה זו
מה גם שאינני זוכר אם אמר לי ששאל בעצמו או ששמע מאחרים שכך דעתו אשר ע"כ אין לסמוך ע"ז
 
יואל שילה אמר:
הטעם הכתוב בראשונים הוא שלא יתגנה, ולא ראיתי שהטעם המבואר הוא שלא יבוא למכשול
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
חקר הלכה אמר:
דברי המאירי (ברכות יג:) "פרקדן ר"ל ששוכב שלא מן הצד הן פניו למעלה הן פניו למטה לא יקרא את שמע מפני שנראה כמזלזל בה ואפי' הטה עצמו מעט אין ראוי לו לקרות אא"כ הוא מוכרח מצד שהוא בעל בשר ביותר או לסבה אחרת לא סוף דבר שהקריאה אסורה לפרקדן אלא אף לישן פרקדן אסור מפני שמביא עצמו לידי הרהור, ומ"מ אם הטה עצמו מעט מותר".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
חקר הלכה אמר:
לשון רבינו יונה בספר היראה: ואל יישן אפרקדן פן ישים ידו על הערוה, עכ"ל.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
 
או קי
אם כך - מוסכם זה בודאי לא
שהרי רש"י רק כתב שלא יתגנה בשנתו
ותוס' הרי כתבו (ב"ב ע"ד) שאפרקיד הוא דוקא כשפניו למעלה, כמתי מדבר, ולא כשפניו למטה - ואם הטעם מפני שמא יכשל - פשוט שהיה לאסור כשפניו למטה שהמכשול גדול פי שבעים ושבע.
 
יואל שילה אמר:
שהרי רש"י רק כתב שלא יתגנה בשנתו
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
גם לרש"י
כתב בנדה יד.
אפרקיד. פניו למעלה וגנות הוא שפעמים שיתקשה אבר תוך שינתו ויתגלה ועוד שידיו מונחות לו על אברו ומתחמם
ולפי"ז אם רגליו מוטות הצידה שני הטעמים לא קיימים אף שראשו וגבו אפרקדן
 
עי' נשמת אברהם או"ח סי' סג' בשם הגרש"ז אוירבך דאם שוכב על גבו אך ראשו מורם ע"ג כריות כך שכתפיו מורמות קצת מהמיטה או שראש המיטה מורם לא נחשב פרקדן, כמו שרואים בתמונה דמונח ע"ג כריות, וכן דעת הגרח"פ שיינברג חידושי בתרא סי' סג'.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
הודעות חדשות באוצר

חברים מקוונים לאחרונה

סַך הַכֹּל חברים מחוברים: 25

הודעות מומלצות

עריכה תורנית - מחיר
כמה אתם לוקחים לעבודת עריכה? מדובר בעריכה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

סה"כ: 1 (חברים: 0, אורחים: 1)
חזור
חלק עליון