סיפורים פרשת שבוע - פרשת נשא | עט הסופרים | פורום אוצר התורה סיפורים פרשת שבוע - פרשת נשא | עט הסופרים | פורום אוצר התורה

מאן דהו

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
530
תודות
1,937
נקודות
116
"איש אשר ייתן לכהן לו יהיה"
משל למה הדבר דומה?
אמר רבי ישראל מאיר הכהן בעל "החפץ חיים"- משל לעני אחד שהחליט לנסוע למדינה רחוקה ולנסות שם את מזלו במסחר. נסע אותו האיש למדינה רחוקה באפריקה. במדינה זו החום היה כבד ומרעה לבהמות אין ומשום כך חלב יקר מאוד. החל העני לעסוק בסחר בחלב ועד מהרה הצליח מאוד והתעשר. בכל זאת לא שב לביתו והמשיך במסחרו. לאחר כמה שנים קיבל מכתב מאשתו בו היא מבקשת ממנו כי ישוב הביתה. חשב האיש בליבו: כדאי לי לקנות חלב בכל כספי וכאשר אבוא למקומי אמכור אותו וארוויח כסף רב. אמר ועשה.
לפני שעלה לאנייה נגש אליו סוחר ביהלומים והציע שיקנה כמה יהלומים לבני משפחתו. יהלומים - אמר סוחר החלב - אוכל לקנות בכל מקום... אני מעדיף לקנות עוד קצת חלב... לאחר שכנועים רבים קנה האיש קצת יהלומים במקצת כספו שנשאר לו...
כאשר הגיע לביתו נוכח לדעת לגודל אסונו כי כל החלב אשר ברשותו החמיץ ואינו שווה מאומה... "האם לשם כך סבלתי והצטערתי כל השנים"?! צעקה אשתו במר נפשה. עמד האיש בבושת פנים ולא ידע את נפשו מרב צער ובושה. הון שעמל עליו הרבה שנים ירד לטמיון בן לילה...
לפתע נזכר האיש במעט היהלומים שקנה טרם עלותו לאוניה. לקח האיש את היהלומים מכר אותם ובכסף התפרנסו הוא וביתו שנים רבות בכבוד. כמה הצטער הסוחר שלא קנה יותר יהלומים...
כן הוא גם הנמשל - סיים "החפץ חיים"
האדם יורד לעולם הזה כדי לעסוק במצוות והנה את רוב ימיו מבלה בצבירת רכוש. רכוש זה לעתיד לבוא בעולם הבא לא שווה מאומה... כאשר בא האדם לפני בית דין של מעלה אומרים לו: פרט את מעשיך! ואז עומד הוא בבושת פנים ואינו יודע מה להשיב... לפתע נזכר האיש במעט מעות שנתן פעם לצדקה... ובמצוות ביקור חולים שעשה וכדומה. בעבורם מקבל שכרו בעולם הבא.
מה רב צערו על כך שלא ניצל את כל זמנו לצבירת מצוות ומעשים טובים...
 
התוודו את חטאתם אשר עשו (ה,ז)
מסופר: איש פשוט אחד שגר בירושלים היה סובל לפני פטירתו ייסורים רבים ולא יכול היה למות, כשבאו אליו אנשים לבקרו, לא ביקש מהם דבר, כי אם שיתפללו את ה' שייקח את נשמתו ולא יסבול ייסורים נוראים כאלה, והיה גוסס ומתעורר לתחייה, ושוב גוסס, וחוזר חלילה.
בין המבקרים אותו היה אדם אחד שביקש ממנו שיספר לו את כל פרק חייו ומה שעבר עליו מימי נעוריו ועד עתה, התחיל לספר ובתוך הדברים סיפר שהיה בליזענסק, כשהזכיר האיש את העיר ליזענסק עלתה מחשבה בלב האיש המבקר ושאל אותו, אם היה על קברו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זיע"א, החולה השיב בתמיהה, וכי אפשר להיות בליזענסק ולא להשתטח על קברו של אותו צדיק.
אם כן אמר האיש, מובן הדבר, רבי אלימלך כתב בצוואתו, שכל מי שיפקוד את קברו מובטח לו שלא ימות בלא תשובה, ובכן זו העצה היעודה לך, תאמר וידוי ותעשה תשובה, עשה החולה כן ומיד נפטר.
 
"...אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'.... כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל רֹאשׁוֹ"
רבינו אברהם אבן עזרא מבאר את שורשה של המילה נזיר: "ויש אומרים, כי מלת נזיר - מגזרת נזר, והעד "כי נזר א-לוקיו על ראשו", ואיננו רחוק. דע כי כל בני אדם עבדי תאוות העולם, והמלך האמתי, שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו, כל מי שהוא חופשי מן התאוות.
הנזיר מראה שליטה על תענוגות העולם הזה. הוא מתקדש, מיטהר ומתרומם. ובעצם קבלת הנזירות על עצמו, הוא זוכה ל"נֵזֶר אֱלֹקיו עַל רֹאשׁוֹ"
מלך אמתי הוא זה שחופשי מן התאוות!
מובא סיפור על הרב ש"ך זצ"ל המתאר מהי שליטה על התאוות: ידוע שהרב ש"ך היה ישן שעות מועטות בלילה ואת רוב חייו הקדיש ללימוד התורה. כאחרים היה הרב ש"ך שקוע בלימוד ועישן בין 3-4 חפיסות סיגריות בכל יום. (זה נראה הרבה אך אם נביא בחשבון שישן 3 שעות בלילה ונחלק זאת במספר השעות שהיה לומד זה יחסית ממוצע...). בשנות ה-80 לחייו הגיע אליו רופא והסביר לו שלא כדאי להמשיך לעשן כיוון שהעישון מזיק לבריאות... כל מי שהכיר את הרב היה משוכנע שדברי הרופא ידחו על הסף... אך לפליאת כולם השיב הרב: אם אי אפשר אז לא נורא... והפסיק לעשן מאותו הרגע...
זהו מלך אמתי אחד שמסוגל לשלוט ברצונות שלו ולא אחד שהרצונות מכתיבים לו את מהלך חייו...
"כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל רֹאשׁוֹ" - כתר של כבוד לנזיר...
 

הודעות מומלצות

כיצד יתכן שאדם יבוא לרב ויספר לו מקרה כלשהו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון