נח - פשוטו של מקרא - מה הסיפור של דור הפלגה? | בראשית נח - פשוטו של מקרא - מה הסיפור של דור הפלגה? | בראשית

בן הגולה

משתמש רשום
gemgem
הודעות
56
תודות
101
נקודות
30
למה אצל אנשי דור הפלגה לא נתפרש במה חטאו ולא מוזכר כלל שנענשו? במה הם שונים מדור המבול שהתורה מספרת את החטא ומפרשת את המבול כעונשו?

ואכן האבן עזרא פירש הפסוקים כפשטם דלא היה במעשיהם כל חטא אלא שה' הפיצם להיטיב עימם. אך משנה מפורשת שאנשי אותו הדור אין להם חלק לעולם הבא.
ואמנם הרמב"ן דחה את מה שפירשו 'רודפי הפשט' ופירש שמה שאמרו נעשה לנו שם הוא חטאם 'כי המבול בעבור השחתת הארץ והפלגה בעבור שקצצו בנטיעות'.
 
למה אצל אנשי דור הפלגה לא נתפרש במה חטאו ולא מוזכר כלל שנענשו? במה הם שונים מדור המבול שהתורה מספרת את החטא ומפרשת את המבול כעונשו?
ואציין, שכבר במדרש מובא "מעשה דור המבול נתפרש, מעשה דור הפלגה לא נתפרש".
 
מה שפירש"י שרצו לעשות סמוכות לרקיע שחששו ממבול. וכן בגמ' מפו' דחששם היה ממבול נוסף.
והיינו שלא האמינו בברית שכרת ה' לאחר המבול ששוב לא יביא מבול לעולם.
וזה צ"ב מה גרם להם שלא להאמין. (ובאמת האב"ע כתב להיפך דכיון שנח ובניו היו עימם לא חששו ממבול)
ואף מש"כ רש"י שחשבו שכל אלף תרנ"ו יבוא בהכרח מבול, הרי היו רחוקים מכך ולא הם שימותו בו, וצ"ב איך בשל חשש זה קמו כולם ועזבו כל חייהם כדי למנוע את אותו המבול.

והנה הרמב"ן לעיל פרק ה' פסוק ד', 'ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות'. ופי' הרמב"ן אריכות ימיהם, דאדם נברא מטבעו בשלימות ואף משנקנס להיות 'בן מות' עדיין כוחותיו עמדו לו לחיות שנים רבות. ומשבא המבול נתקלקל האויר, והלכו ימי האדם ונתקצרו. ולכך, מי שנולד קודם המבול חי יותר שנים, ומי שנולד לאחריו חי רק ת' שנים. ומ'שינוי האוירות' בדור הפלגה נחצו ימיהם והנולדים לאחמ"כ חיו אך מאתיים שנה. (ודלא כהרמב"ם במורה שפי' דכל הנך דרך נס היו כ"א לכשעצמו והיתר חיו כדרך כל אדם).
ומ"מ חזי' דבר חדש. דהמבול, מלבד שמחה את כל החי מעל פני האדמה, השפיע קלקול טבעי בבריאה.
ואותה השפעה נוצרה ב'הפלגה', שנוצר קלקול דומה למבול בבריאה. עד כדי שאיכות החיים ירדה כ"כ שנחתכו חייהם בחצי.
ובהכרח שהשבועה שלא יהיה עוד מבול לא כללה את החלק של 'משבר האקלים' שהיה במבול. ודור הפלגה נענשו לבסוף בזה ונתקצרו ימיהם.

ואם כך יתכן מאוד שחששם ממבול אין פירושו מבול ממש. אלא מהשחתת הארץ שהייתה במבול. שזה היה עבורם איום מיידי.
וביד רמה בסנהדרין פי' דהכאת הקרדומות עד שיזובו מימיו היינו שאמרו מה לנו לבקש רחמים מלפני המקום על הגשמים. ויתכן שהוא כעין הנ"ל. דהצורה לקלקל האויר וכו' הייתה ע"י עצירת גשמים.
 
מה שפירש"י שרצו לעשות סמוכות לרקיע שחששו ממבול. וכן בגמ' מפו' דחששם היה ממבול נוסף.
והיינו שלא האמינו בברית שכרת ה' לאחר המבול ששוב לא יביא מבול לעולם.
וזה צ"ב מה גרם להם שלא להאמין. (ובאמת האב"ע כתב להיפך דכיון שנח ובניו היו עימם לא חששו ממבול)
ואף מש"כ רש"י שחשבו שכל אלף תרנ"ו יבוא בהכרח מבול, הרי היו רחוקים מכך ולא הם שימותו בו, וצ"ב איך בשל חשש זה קמו כולם ועזבו כל חייהם כדי למנוע את אותו המבול.
לכאו' עיקר כוונתם היתה לכפור בהיות המבול עונש, שכתוצאה מזה הרי יש מחוייבות להתנהג כיאות, אלא לתלותו בדרך טבעית.

ובהיות שכך, הרי לא קשה מדוע קמו לעשות המגדל למרות הריחוק מזמנם, שעל ידי זה החדירו כפירה זו בלבות האנשים כולם
 
למה אצל אנשי דור הפלגה לא נתפרש במה חטאו ולא מוזכר כלל שנענשו? במה הם שונים מדור המבול שהתורה מספרת את החטא ומפרשת את המבול כעונשו?
וראה מה שכתב המלבי"ם במענה לשאלה זו

וע"כ לא האריך בחטא דור הפלגה כי לא זאת כונת הספור, שעקר הכונה להודיע שפלוג הלשונות היה מעשה אלהים, ובזמן קרוב שבע מאות שנה לפני מתן תורה, שבלי ספק חקרו ודרשו אז אחר הדברים האלה ולא מצאו שום מכתב ושם מצבת אבן בשום לשון מקודם שבע מאות שנה, ונתאמתו דברי משה ודעת אלהים נפרצה בארץ. בפרט למ"ש בסדר עולם שמעשה דור הפלגה לא היה בתחלת ימי פלג רק שאברהם היה אז בן מ"ח שנה א"כ ממשה עד דור הפלגה היה רק תנ"ב שנה, ואברהם היה עד ראיה, היתכן שיאמר איש דבר כזה על זמן קרוב כזה ולא יוכחש, וכמ"ש בכוזרי ג"כ ראיה זו. ומטעם זה האריכה התורה גם ביחוס האומות שכ"ז היה מזמן קרוב, ובקל יוכחש ע"י שיראו לו כי האומות האלה הם מימים קדומים, וכ"ז עד ברור על אמתת דברי התורה, ושמשה ותורתו אמת:
 
וראה את שכתבתי במקום אחר, ויש בנו"ט לציינו כאן
ובזה, אפשר שיתבאר בצורה פשוטה חטא "דור הפלגה".
שנגד את רצונו של מקום ב"העולם החדש" שיתפזרו לאקלימים ומדינות שונות.

וכפי העולה מן המקראות.
וַיְהִ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים.
וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָאָֽרֶץ.
הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃ זהָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ.

ובזה התקיים..
אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל.​
 
וראה את שכתבתי במקום אחר, ויש בנו"ט לציינו כאן

כן כתב באור החיים הק' בתוספת נופך לטעם שהקב"ה חפץ בפיזור וז"ל:

{א} ויהי כל הארץ שפה אחת וגו' יש לתת לב לתור בענין דור הפלגה מה היא דעתם בבנות העיר והמגדל, שאם טעמם הוא בפרט מפרטי הכפירה לא נודע אופן הכפירה, גם לא היה ה' מספיק להענישם בהפיץ אותם לבד, ועוד צריך לדעת אומרו לא יבצר מהם כי ח''ו כמעט יבא הטועה לטעות בה, ועוד מה הוא כוונת הכתוב שכתב לנו ענין בנין העיר בפרטים המגונים, והלא ארז''ל כי מרצון ה' היה שיתעסקו בבנין העולם,

ואפשר כי להיות שכאשר ברא הקב''ה עולמו בראו שיהיה שליש ישוב ושליש מדבר, ותמצא הן היום כמה מקומות של ישוב שאם תסמוך אותם אחת אל אחת לא יהיה אפילו חלק ממאה בשליש ישוב הנזכר ויהיה הכל מדבר. אלא להיות שהעיירות והכרכים בין עיר לעיר חלק קרוב ובני העולם עוברים ושבים מזו לזו בזה יחשב הכל בין העיירות בין מה שביניהם ישוב ובצירוף הכל תמצא שליש ישוב, ולזה נאמר היתה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים רצו שיהיו כולם מקובצים במקום אחד ולא יתפזרו אנה ואנה ושיהיה מקום אחד ישוב דוקא ולזה בנו העיר להם פירוש עיר אחת לכולם, ולחששת שמא יתפזרו באורך העולם וילך אחד מהם אנה ואנה עשו המגדל להיות להם לסימן שזהו מקומם אשר נקרא שמם עליו וגם להכיר המקום מרחוק אשר יהיה שם ובא יבא לאות המגדל וזהו אומרו פן נפוץ על פני כל הארץ שלא רצו להיותם נפזרים וכלים זעיר שם זעיר שם,

ולזה אמר ה' כי הדבר הזה איננו נכון בעיניו והוא דבר שיכולים להשיגו להיותם בעלי בחירה ורצון במעשה הגשמי, ולזה גזר אומר להפר עצתם ולבלול שפתם שאז בהכרח יהיו נפרדים וכל אחד יבקש לו מקום וזשה''כ ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ, וזה הוא עד נאמן לפירושנו שכונת ה' שיהיו ממלאים כל העולם ובזה נעשה שליש העולם ישוב לסיבה נודעת לו יתברך שמו, ויש בזה סוד כידוע ליודעי חן, וכמעט יהיה דומה למקצץ בנטיעות ומפנים השפעה ממקום למקום.

ורבותינו זכרונם לברכה דרשו דרשות הרבה ואין המקרא יוצא מידי פשוטו:
 
כן כתב באור החיים הק' בתוספת נופך לטעם שהקב"ה חפץ בפיזור
ראה במלבי"ם שהובא קודם לדברי באשכול הנ"ל
עד שאם תשחית משפחה או מדינה אחת את דרכה לא ילמדו אחרים ממנה כמו שהיה קודם המבול שדרו כולם במדינה אחת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

כיצד יתכן אדם החורש בשור אחד ועובר על כלאי...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה