והחסידה וגו' (יד, יח) - בגמ' (חולין סג.) איתא אמר רב יהודה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה, ע"כ.
פשט חדש מעניין ומפתיע הובא בצמח צדק להרה"ק מלובאויטש לבאר מהו 'החסד' שעושה החסידה, והוא בדיוק הפוך מהפשט הפשוט.
וכך כתב הרה"ק בעל הצמח צדק בשער המילואים (חלק ד סי' ו) בתו"ד: וצער לי מן העדר שלום אצלם וכו' וגם מבואר בספר חסידים (סי' י) הסיד נקרא ע"ש והחסידה שתרגם אונקלוס וחוריתא יחורו לשון בושת, מה שמביישין אותו ומלבינין פניו והוא כחרש לא ישמע וכו' ע"ש. וא"כ הזה הוא החסידות לבייש אחרים ולעשותם חסידים וחוורים עכל"ק.
עוד עי' בתורה תמימה (ויקרא יא) שהביא בזה עוד פרושים:
א. בראב"ע פי' שנקראת חסידה ע"ש שמפזרת דרכיה, וכנראה מפרש חסידה מלשון חסד הוא בפ' עריות (פ' אחרי) שענינו גנות ופריצות.
ב. - בס' אדרת אליהו להגר"א בפ' ראה הביא דרשה למה נקראת חסידה מפני שטובלת אחר שימושה, ובודאי ידע מקור לזה. ובס' חמדת הימים הביא דבר זה בשם מדרש.
פשט חדש מעניין ומפתיע הובא בצמח צדק להרה"ק מלובאויטש לבאר מהו 'החסד' שעושה החסידה, והוא בדיוק הפוך מהפשט הפשוט.
וכך כתב הרה"ק בעל הצמח צדק בשער המילואים (חלק ד סי' ו) בתו"ד: וצער לי מן העדר שלום אצלם וכו' וגם מבואר בספר חסידים (סי' י) הסיד נקרא ע"ש והחסידה שתרגם אונקלוס וחוריתא יחורו לשון בושת, מה שמביישין אותו ומלבינין פניו והוא כחרש לא ישמע וכו' ע"ש. וא"כ הזה הוא החסידות לבייש אחרים ולעשותם חסידים וחוורים עכל"ק.
עוד עי' בתורה תמימה (ויקרא יא) שהביא בזה עוד פרושים:
א. בראב"ע פי' שנקראת חסידה ע"ש שמפזרת דרכיה, וכנראה מפרש חסידה מלשון חסד הוא בפ' עריות (פ' אחרי) שענינו גנות ופריצות.
ב. - בס' אדרת אליהו להגר"א בפ' ראה הביא דרשה למה נקראת חסידה מפני שטובלת אחר שימושה, ובודאי ידע מקור לזה. ובס' חמדת הימים הביא דבר זה בשם מדרש.