צנצנת המן - סקירה מרתקת

[התורה]

חודש לאחר יציאת ישראל ממצרים החל לרדת להם מדי יום מזון מיוחד משמים בשם 'מָן', כך במשך ארבעים שנה, מלבד בשבתות וימים טובים. כעבור כשנה, לאחר הקמת המשכן, בראש חודש ניסן בשנה השנית להליכתם במדבר, הצטווה אהרן לקחת כד או בקבוק העשוי חרס, ונקרא 'צנצנת' [על שם שהוא מצנן ושומר מה שבתוכו (מדרש), או על שם שהוא עשוי מעפר שהזרעים מציצים וצומחים מתוכו (בעל התוספות)], ולהניח בתוכו מָן במידה מלאה של 'עומר', ולהניחו בתוך קודש הקדשים אצל ארון הקודש, למשמרת לדורות הבאים שכאשר ידאגו וישאלו איך תהיה להם פרנסה אם יעסקו בתורה, יראו את המן ויראו שהרבה דרכים לבורא לתת מזון ליראיו העוסקים בתורה.
תורה שבכתב​