צריך לרחוץ את הרגליים כל בוקר ?

[התורה]

וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וגו' וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם (שמות ל, יח-יט).​

כל יהודי - ככהן​

נפסק להלכה בשלחן ערוך (או"ח סי' ד, א) שבכל בוקר צריך אדם לרחוץ ידיו ולברך ברכת 'על נטילת ידיים'. כמה טעמים נאמרו בפוסקים לרחיצה זו, ואחד הטעמים מביא הבית יוסף בשם הרשב"א: 'לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה, דכתיב (איכה ג, כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך, צריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו וכו', ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו, עכ"ל.

על כך העיר שם בעל 'מחצית השקל', שאף שהכהן היה צריך לקדש גם רגליו, מכל מקום אין צריך כל אדם לרחוץ רגליו, כי עשאוהו רק לדמיון בעלמא, אבל אינו שווה בכל הצדדים לכהן.​

כבוד קונו​

אולם בגמרא מובא (שבת נ, ב) 'רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום, משום כבוד קונו', וכן פסק הרמב"ם להלכה (הל' תפלה ד, ג) שיש חיוב לרחוץ פניו וגם רגליו. אלא שהראב"ד שם חולק על הרמב"ם וכותב: 'לא ידעתי רגליו למה'.​

הולך יחף​

להלכה פסקו הפרי מגדים (א"א סק"א) והמשנ"ב (סק"ב) שלא נהגו עכשיו לרחוץ רגליו שחרית, כי חיוב זה נאמר רק כשהלכו יחף, אבל עכשיו הולכין במנעלים ואין צריך לרחוץ רגליו.

אולם המגן אברהם (סק"א) והשלחן ערוך הרב (סקכ"א) פסקו להלכה כדברי הרמב"ם שיש לרחוץ גם הרגליים (ובכף החיים סק"ד הביא שכן כתבו המקובלים).​

טבילה במקוה​

כתבו האחרונים, שאלו הנוהגים לטבול במקוה בכל בוקר, ובכך רוחצים כל גופם, יוצאים בכך גם את שיטת הרמב"ם והמג"א והשועה"ר הסוברים שגם בזמנינו יש לרחוץ בכל בוקר את הרגליים.​

הלכה למעשה:​

יש לרחוץ הידיים בבוקר, ואחד הטעמים לכך הוא, כמו כהן הרוחץ ידיו לפני עבודתו. לדעת הרמב"ם יש לרחוץ גם רגליו, ובימינו שאין הולכים יחף לא נהגו כן ויש מחמירים בזה גם בימינו, ובטבילה במקוה יוצאים ידי חובת רחיצת הרגליים.
תורה שבכתב​