אעתיק מה שיש לי רשום אצלי
בביאור מחלוקת רש''י ורמב''ן בהא דנתקדשו המחתות
והנה בענין המחלוקת רש''י ורמב''ן הנ''ל, לא הבנתי המשא ומתן דנראה מהאור החיים הק' שטענתו של הרמב''ן שלא נתקדש, וז''ל שהרי קטרת זרה הקריבו וזר שעשה כל''ש להקריב בחוץ באיסור אינו מקודש עכ''ל, וע''ז תירוץ האור החיים הקד' וז''ל ומה שטען הרמב''ן נגד רש''י זה דומה לזר שעשה כל''ש להקטיר בחוץ, עליו הכתוב אומר הקריבום לפני ה' באהל מועד פירוש שהקדישום והביאום למקום המקודש עכ''ל, ומשמע דכל טענתו של הרמב''ן היה שבחוץ א''א שיתקדש, וע''ז מתרץ שהיה פתח אהל מועד והקדישום והביאום אל מקום המקודש דהיינו בפנים, ולכאורה כווונת הרמב''ן אינו רק מצד מה שהיה הקרבה בחוץ, אלא מצד דהוא הקרבה באיסור, וע''י הקרבה באיסור לא חל ההקדש מה לי בפנים מה לי בחוץ, אבל באמת דלעיל הבאתי לדון אי היה על הקטרה שם הקטרה או דהוי קטורת זרה, ואי נימא דהיה עלה שם הקטרה שפיר לא הוי הקטרה באיסור
אבל באמת שוב התבוננתי דאולי הכונה דהרמב''ן הבין שהמאתים וחמישים איש הקדישם בפה אבל ההקדש היה לשם להקטיר בחוץ, ולא היה סתם שיהא הקדש לבדק הבית, אלא הוי הקדש כדי לעשות העבודה בחוץ, וא''כ הקדש כזו אינו חל כיון דאי''ז עבודה, וע''ז תירץ האור החיים דשפיר שם עבודה עלה כיון דהקריבו בפנים, אבל לכאורה גם זה אינו דהרי עדיין קשה מה לי בפנים מה לי בחוץ, סו''ס פשוט דאין ע''ז שם עבודה אפ' אם הקטירו בפנים, ואם נימא שהם הקדישום רק כדי לעשות עבודת ההקטרה א''כ עדיין גם בפנים אי''ז נחשב עבודה, וא''כ צ''ב מהו הנקודה כאן, למה שיהא ההקדש תלוי אי היה עבודתם בחוץ או בפנים
