• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

מחכה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
909
תודות
2,201
נקודות
290
מה היה הכרח שהמחתות יתקדשו?
מעיון קל ברש''י, לכאורה, עניין המחתות של ר''נ אנשי קרח היה שסם המוות ישנו בקטורת, כפי שהיה בנדב ואביהו.
אבל, למעשה המיתה של אנשי קרח לא הייתה באופן המיתה של נדב ואביהו ויתכן שלא הייתה בעטיה של הקטורת.
ולכן לא מובן ההכרח שהמחתות יתקדשו.
 
הא לכם תשמיש חביב מכל היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש כבר הוא בקדושתו וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש אלא אמר להם משה הריני אומר לכם שלא תתחייבו מי שיבחר בו יצא חי וכולכם אובדים.
אני מבין בכוונת רש''י שחיוב המיתה הוא מכח כך שלא יבחר הקדוש כעת ע"י ה' אלא הוא כבר קדוש וא"כ הרי הם כולם מקריבים אש זרה וישרפו כנדב ואביהו.
(אם זה מעמד הבחירה אין סיבה שימותו שנהגו על פי ציווי משה, אך אם זה בירור מי כבר נבחר הרי כל השאר מתים).
ואולי בזה לא האמינו כמש''כ רש"י אח"כ ונתחייבו בנפשותיהם.
 
מה היה הכרח שהמחתות יתקדשו?
מעיון קל ברש''י, לכאורה, עניין המחתות של ר''נ אנשי קרח היה שסם המוות ישנו בקטורת, כפי שהיה בנדב ואביהו.
אבל, למעשה המיתה של אנשי קרח לא הייתה באופן המיתה של נדב ואביהו ויתכן שלא הייתה בעטיה של הקטורת.
ולכן לא מובן ההכרח שהמחתות יתקדשו.
וברמב''ן [יז ב] ואת האש זרה הלאה כי קדשו וברש''י המחתות והם אסורים בהנאה שכבר עשאום כלי שרת עכ''ל רש''י, וכתב הרמב''ן ולא ידעתי טעם לאיסור זה שהרי קטרת זרה הקריבו וזר שעשה כל''ש 'להקריב בחוץ' באיסור אינו מקודש עכ''ל
 
ברוך שכיוונתי, ועדיין אכן צלה''ב
נראה מדברי הרמב''ן הוא שלא נתקדשו כיון שהקריבו בחוץ, וזהו כל הבעיה אבל אי הקריבו בפנים שפיר הבין שיכולים להתקדש, והלא לא ברור איפה הקריבו וי''מ שכן הקריבו בפנים,
ובאמת ברש'י משמע ש250 איש הקדישו את הכלי קדושת פב והקדישום למקדש
 
אעתיק מה שיש לי רשום אצלי

בביאור מחלוקת רש''י ורמב''ן בהא דנתקדשו המחתות

והנה בענין המחלוקת רש''י ורמב''ן הנ''ל, לא הבנתי המשא ומתן דנראה מהאור החיים הק' שטענתו של הרמב''ן שלא נתקדש, וז''ל שהרי קטרת זרה הקריבו וזר שעשה כל''ש להקריב בחוץ באיסור אינו מקודש עכ''ל, וע''ז תירוץ האור החיים הקד' וז''ל ומה שטען הרמב''ן נגד רש''י זה דומה לזר שעשה כל''ש להקטיר בחוץ, עליו הכתוב אומר הקריבום לפני ה' באהל מועד פירוש שהקדישום והביאום למקום המקודש עכ''ל, ומשמע דכל טענתו של הרמב''ן היה שבחוץ א''א שיתקדש, וע''ז מתרץ שהיה פתח אהל מועד והקדישום והביאום אל מקום המקודש דהיינו בפנים, ולכאורה כווונת הרמב''ן אינו רק מצד מה שהיה הקרבה בחוץ, אלא מצד דהוא הקרבה באיסור, וע''י הקרבה באיסור לא חל ההקדש מה לי בפנים מה לי בחוץ, אבל באמת דלעיל הבאתי לדון אי היה על הקטרה שם הקטרה או דהוי קטורת זרה, ואי נימא דהיה עלה שם הקטרה שפיר לא הוי הקטרה באיסור

אבל באמת שוב התבוננתי דאולי הכונה דהרמב''ן הבין שהמאתים וחמישים איש הקדישם בפה אבל ההקדש היה לשם להקטיר בחוץ, ולא היה סתם שיהא הקדש לבדק הבית, אלא הוי הקדש כדי לעשות העבודה בחוץ, וא''כ הקדש כזו אינו חל כיון דאי''ז עבודה, וע''ז תירץ האור החיים דשפיר שם עבודה עלה כיון דהקריבו בפנים, אבל לכאורה גם זה אינו דהרי עדיין קשה מה לי בפנים מה לי בחוץ, סו''ס פשוט דאין ע''ז שם עבודה אפ' אם הקטירו בפנים, ואם נימא שהם הקדישום רק כדי לעשות עבודת ההקטרה א''כ עדיין גם בפנים אי''ז נחשב עבודה, וא''כ צ''ב מהו הנקודה כאן, למה שיהא ההקדש תלוי אי היה עבודתם בחוץ או בפנים
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון