• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

בן תורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
296
תודות
949
נקודות
130
למ"ד "קנין פירות כקנין הגוף", לכאו' החידוש שלמרות שיש לו רק 'קנין פירות' הוא נחשב כמו שיש לו קנין גם ב'גוף'.
השאלה היא: האם לאותו מ"ד, בעל קנין הפירות [שהוא כמי שיש לו גם גוף], האם הוא יותר בעלים מבעל קנין הגוף המקורי, או שהוא שווה לו, או שהוא פחות ממנו?
 
אם תוכל לבאר כוונתך, הלוא זה ברור שהוא יותר בעלים בפירות, ופחות בעלים בגוף. ולכן למשל יכול לכתוב על זה פרוזבול כי מספיק מה שהגוף משועבד לו.
 
מהלשון "קנין פירות כקנין הגוף", משמע שלמרות שיש לו רק קנין פירות - וזוהי בעלות פחותה, מ"מ התחדש שאעפ"כ נחשב שיש לו גם קנין בגוף הדבר. ומזה משמע שגם למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי, אין בעלותו של בעל הפירות, יתרה על זו של בעל הגוף.
האם זה באמת כך? או שלאחר שאנחנו מחדשים שיש לט בעלות גם על הגוף, הרי שיש לו יותר מבעל הגוף המקורי, כי יש לו גם פירות וגם גוף לעומת בעל הגוף שיש לו רק גוף.
מקווה שהבהרתי את עצמי!
 
מהלשון "קנין פירות כקנין הגוף", משמע שלמרות שיש לו רק קנין פירות - וזוהי בעלות פחותה, מ"מ התחדש שאעפ"כ נחשב שיש לו גם קנין בגוף הדבר. ומזה משמע שגם למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי, אין בעלותו של בעל הפירות, יתרה על זו של בעל הגוף.
האם זה באמת כך? או שלאחר שאנחנו מחדשים שיש לט בעלות גם על הגוף, הרי שיש לו יותר מבעל הגוף המקורי, כי יש לו גם פירות וגם גוף לעומת בעל הגוף שיש לו רק גוף.
מקווה שהבהרתי את עצמי!
ולא שלו. ולכן יכול לקרות ביכורים וכדו' אבל לא יותר
 
אעתיק בזה מש"כ לעצמי ציונים בענין זה.

בעיקר הדין שקנין פירות כקנין הגוף או לא כקנין הגוף מצאנו לכאורה מחלוקת ראשונים יסודית.
הנה בפשוטו למ"ד ק"פ כקה"ג הרי דרק בעל הק"פ הוא בעלים וקנין הגוף נחשב זכות בעלמא, וכאשר נ' מד' הרשב"ם ב"ב נ' א' משום דאין הגוף עומד אלא לפירותיו, ולמ"ד ק"פ לאו כקה"ג הרי שכל אחד הוא בקנינו, וממילא בעל הקנין הגוף הוא הבעלים העיקרי לכל הדינים דבעינן בעלים, כמו לדין יום או יומיים וכדו'.
ובנ"י נראה מבואר כן בפרק השואל ד' צ"ו ע"א לענין ההלכתא דבעליו עמו דלמ"ד ק"פ כקה"ג הכל הולך אחר הפירות ולמ"ד ק"פ לאו כקה"ג הוו שותפין, ויש לבאר דלא דמי ליום או יומיים וכדו' דהתם גוף העבד הוא אחד ורק 'אדון' אחד אית לי', משא"כ הכא לגבי שאלה לכאו' פשוט ששניהם שוין דהרי שניהם משאילים.
אך הנה כתב הראב"ד בש"מ שם איפכא דלמ"ד ק"פ כקה"ג הם שותפין לענין דין בעליו עמו ותליא בספק שם שותפין ששאלו וכו', ולמ"ד ק"פ לאו כקה"ג הרי שרק בעל הגוף הוא הבעלים לענין זה.
ובריטב"א שם מבואר שיטה שלישית בזה, דאם ק"פ כקה"ג הכל הולך אחר הפירות ואם ק"פ לאו כקה"ג הכל הולך אחר הגוף.

ויש לעיין בכל הסוגיות של ק"פ כקה"ג לכל שיטות הללו.
 
למ"ד "קנין פירות כקנין הגוף", לכאו' החידוש שלמרות שיש לו רק 'קנין פירות' הוא נחשב כמו שיש לו קנין גם ב'גוף'.
השאלה היא: האם לאותו מ"ד, בעל קנין הפירות [שהוא כמי שיש לו גם גוף], האם הוא יותר בעלים מבעל קנין הגוף המקורי, או שהוא שווה לו, או שהוא פחות ממנו?
עי' ב"ב קלו, ב שזה ממש נפקות דינית יעוי"ש, אבל על זה עוד ניתן להבליג - אבל חשיב לה כארצך ואדמתך גבי חיוב הבאת ביכורים עי' גיטין מז, ב וכך במי שקנה זכויות שימוש בעבד כנעני דאילו פגע בו ומת לאחר יומיים אזי פטור עליו עי' ב"ב נ, ב וכן יכול לשחררו, וכך גם אילו היכהו מוציאו לחירות עי' קו"ש שם.
 
יעוי' היטב בגמ' המצוין הנ"ל ב"ב נ' אשר להדי' עולה משם שאי"ז ממש אלא כהלשון "כקנין" ואם תרצה אעיין שם ואבדוק אך לא מש הדבר מזכרוני כי כך מוכרח משם
 
עיין יבמות ס"ו א' דחידש התוס' דגם אם קה"פ כקה"ג אבל גבי תרומה הולכים אחרי קנין הגוף ומבואר דגם לר"י הגוף קיים כבעלים היום גבי דינים מסוימים כגון תרומה
 
עיין יבמות ס"ו א' דחידש התוס' דגם אם קה"פ כקה"ג אבל גבי תרומה הולכים אחרי קנין הגוף ומבואר דגם לר"י הגוף קיים כבעלים היום גבי דינים מסוימים כגון תרומה
פשיטא כי סו"ס זה הגוף אבל גם הפירות נידון כבעלים
 
בעיקר הנושא, הגרש"ש במערכת הקנינים האריך להעמיד שהנושא הוא למי יש "בעלות עיקרית" ולמי יש "זכויות" ונפק"מ מי יכול למכור, שהזכויות כלולות בתוך הבעלות העיקרית. וראיה מוכחת מכמה מקומות שמצינו שאין לבעל הגוף את הגוף כגון, גמ' גיטין פח' שאם האב מכר את הפירות לבנו אז הקרקע מוגדרת "ראוי" למ"ד קה"פ כקה"ג, ורואים שלא חשיב האב כלל בעלים דאל"כ היה מוחזק ולא ראוי. וכן מבואר בדף נ' לענין דין יום או יומים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון