קפדנות וכעס המותרות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3 קפדנות וכעס המותרות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3
לתועלת העניין אביא את ההודעות הרלוונטיות כפי סדרם-








על זה הבהרתי כי אין שום חילוק בין הגרי"ז לשמאי הזקן,
ואין שום סיבה להבדיל ביניהם,
ולומר - את זה אני מקבל למרות שאינני יודע סיבה,
ולזה צריך למצוא את הסיבה וצ"ע...

בסוף חזרת בך, ותירצת על פי האור ישראל שזה לא להלכה.
אמנם לפי הח"ח שהביאו הרי"ז להלכה,
ואין זה לדברי תורה, אלא לכבוד התורה,
ומשום כך הכל מבואר ואין קושיא על הגרי"ז כלל.
אם כן העקר שנפתרה הקושיה. בעזרת הרב @כהנא דמסייע . אם זה עושה לך טוב אתה יכול לכתוב שחזרתי בי, אבל זה לא קרה.. כתבתי מתחילה שצריך להסביר את התנהלות שמאי כי א"א לקבל את הבנתך לדעתי שזה רק שוני טבעים בין הלל לשמאי ותו לא, אח"כ חיפשתי ומצאתי את הסבר האור ישראל שאכן מסביר אחרת. וב"ה הרב הנזכר הראה שע"ז כנראה חלק הח"ח.
 
צריך באמת להבין בנושא הרגשות,
אני כותב בצורה חריפה וח''ו שאני מתכון באמת אלא אני רק מתכון להציג את הדברים בצורה חדה.
בודאי דבדורות ל האמוראים היחס היה אחר לכל הנושא של נישואין, זה היה יותר בגדר של ''מצילתו מן החטא'' ולא בגדר של ''והיו לבשר אחד''.
וכן ידוע השאלה האם כשמשה רבינו קצף הוא עשה אפר''ת או נשימות או חשב מחשבות טובות,
באופן כללי שאנו מדברים על תנאים ואמוראים וכ''ש משה רבינו ע''ה הגישה היא שבכלל לו כעס על כבודו אלא רק על כבוד הקב''ה,
ומסתבר שזה נכון, אבל עדין יתכן מקום אחד או שנים שזה היה קציפה ממש בתור עלבון,
וכן שאול המלך לא היה רדיפה אישית?

והשאלה האמיתית בזה היא ''מה הענין לא לכעוס'' אז יש להידבק במידותיו של הקב''ה, אבל ברור שזה לא ממש כולל תמיד,
לדוגמה במקרה של הלל בודאי שמבחינת שקלול הנתונים אין מקום לעשות כך, כי ביטול תורה, וגם מחר כולם יעשו כן, וביזוי כבוד התורה, ועוד ועוד,

הצגתי בתור שאלה. וצ''ע.

ולענ''ד באמת הדברים הללו תלוים בטבע [כל עוד זה במינון הנכון] ובודאי דעדיף לאדם באופן כללי להיות מהטבע הזה, וצריך לדעת כמה להשקיע ולא להגזים מידי.
מקוה שלא הגזמתי מידי.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון