מטות קפידת בני גד ובני ראובן היתה על הצאן (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו (לב טז)

יש לעיין שהרי לבני גד ובני ראובן היה מקנה רב בין של צאן ובין של בקר, כדאיתא במדרש קהלת רבה פרשה ב' "ריב"ל פתר קריה בישראל בכניסתן לארץ, גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי, שנאמר ומקנה רב היה לבני גד ולבני ראובן", ע"כ. וא"כ מדוע הזכירו בני גד ובני ראובן רק את הצאן, באמרם "גדרות צאן" וגו'.

ויש לבאר לפי מה דאיתא במדרש קהלת פרשה א' דהטעם שבני גד ובני ראובן בקשו נחלתם מעבר לירדן, היה מפני שהרחיקו עצמן מן הגזל, היינו מפני שאין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל משום גזל כדאיתא בב"ק עט: ואילו בעבר הירדן היו יכולים לגדל מפני שהמקום "מקום מרעה" דהיינו שיש שם מקומות של הפקר שהם ששה עשר מיל על ששה עשר מיל, שבכהאי גוונא ליכא חשש גזל, עי' במדרש שם ובמפרשים ובחי' מהרי"ל דיסקין עה"ת פרשת עקב. ומעתה מיושב היטב, דאה"נ היה להם בקר וצאן, אבל הקפידא היתה מצד הצאן שהוא בהמה דקה.​