מחילה על האורך העלגות ופשטות המילים פשוט שפכתי את ליבי לפני ה
(על הקושי לצאת על העולם רווי החטאים כל בוקר לעת ישיב א-ל הנשמה טהורה וזכה ועל אשר גדל עתה בשובנו אל ראשית המפעל לאחר עומדנו יחד בדין לפני ה והתירונו העבריינים להתפלל ושובנו אל ראשיתו טרם חטא אבינו הקדמון ולאחר אשר נטהר לבנו ויחוש שוב מהי זהמת חטא ועד כמה קשה היא הרגשת המרי לפניו ית' )
ים של סמלים צורות ואופנים
מליצות ורמזים ודקדוקי סופרים
חלב שפה וביכורי מילים
ונענועי יד נחפזת
יד עסקנית, ונמרצת
חוטאת לעיתים, ומסובבת
בק"נ תירוצים, וממלמלת
תשובה, וקטעי תפילות,
שגר לשון אתמול,
ובהלת פרי האשכול,
במנהרת גדש החול,
והלב חבוי, נטמם,
רבוץ ככלב,
מבויש, נכלם,
כולו, אומר עולב,
תמה שעתו,
עד יסוב גלגל על צירו,
ותתחדש שנה,
וישובו הימים
אזי ירפא חולי
תימול ערלה
יצא טהור מן הצללים
עליתי ההרה
באתי בסוד קדושים
חזיתי מרכבות קודש
ירדתי מטה
שמעתי תשובת פושעים
ולבנה בראש חודש
עליונים ותחתונים
והיפוך מושבים
דל גאה ועשיר דובר תחנונים
ראה ראיתי הבלי הבלים תורת נצח נעזבת וחליפיה הגיון זרים
מן ראשית,
קדם המפעל,
תבל כסויה מים
ורוח א-ל ממעל
טרם אנוש הציג רגלים
זקף קומה ולאט אסור בין שינים
לא נתגנתה אהבה
לא היתה ערווה מוקש
לא נלכד בין שדיים
לא הושחת זיו אנוש
לא באה שמשו בצהרים
לא הלך אחר עיניו שבי
לא שמע עצת מהלך שפי
אל אדמה ארורה ושפעת חוחיה (כאן הוספתי על דורינו האחרון כאשר האדמה עצמה והמציאות כולה נתמלאה חטא )
תורה נעשית סם המוות
אמת פזורה בעדריה
רוח צפוני(ת) מנשבת
כרצונה ואין מפגיע
יעמוד ויפלל
עינים כסויות
שמוטים העפעפים
כסומא יהלך
אנה אנה הידים
ישיבם אל חיקו
דמם זב כמים
יעטרו מלבושו כזהב פרווים
ערכו מי ימלל
יסתגר בחדרו
הוא והספר
ונר קלוש והלו
יהי לו לבוקר
יקבור שם חייו
בין השיטין
כארי כרע שכב
ויגף הבריחים
יהי הנייר עדו
וכריכת הספר למצבת
גלעד תקפו וגבורותו
וזכר נשמה מיותמת
לא יחזה חמה
לא ידע צורת מטבע
לא יבן בית דירה
יקלע נפשו במקלע
רצוא ושוב,- נפל ענקים
ורצוא בלא שוב
וישכון בין שפיים
ויחי וימות והאדמה בעינה
יציץ וחלף ותקוותו נכזבה
נוח לו שלא נברא משנברא
גלה לי
שומע קולי
שוכן שמים
רז בריאתי
מושא עבודתי
ופקח לי העיניים
הפח בי רוח בשנית
כי רוחי יראה מהביט
פרי מעשי ראשונים
ורוב טומאת קדמונים
טהר עולמך אחוז בידי
העבירני בחרבה חתום יגוני
(על הקושי לצאת על העולם רווי החטאים כל בוקר לעת ישיב א-ל הנשמה טהורה וזכה ועל אשר גדל עתה בשובנו אל ראשית המפעל לאחר עומדנו יחד בדין לפני ה והתירונו העבריינים להתפלל ושובנו אל ראשיתו טרם חטא אבינו הקדמון ולאחר אשר נטהר לבנו ויחוש שוב מהי זהמת חטא ועד כמה קשה היא הרגשת המרי לפניו ית' )
ים של סמלים צורות ואופנים
מליצות ורמזים ודקדוקי סופרים
חלב שפה וביכורי מילים
ונענועי יד נחפזת
יד עסקנית, ונמרצת
חוטאת לעיתים, ומסובבת
בק"נ תירוצים, וממלמלת
תשובה, וקטעי תפילות,
שגר לשון אתמול,
ובהלת פרי האשכול,
במנהרת גדש החול,
והלב חבוי, נטמם,
רבוץ ככלב,
מבויש, נכלם,
כולו, אומר עולב,
תמה שעתו,
עד יסוב גלגל על צירו,
ותתחדש שנה,
וישובו הימים
אזי ירפא חולי
תימול ערלה
יצא טהור מן הצללים
עליתי ההרה
באתי בסוד קדושים
חזיתי מרכבות קודש
ירדתי מטה
שמעתי תשובת פושעים
ולבנה בראש חודש
עליונים ותחתונים
והיפוך מושבים
דל גאה ועשיר דובר תחנונים
ראה ראיתי הבלי הבלים תורת נצח נעזבת וחליפיה הגיון זרים
מן ראשית,
קדם המפעל,
תבל כסויה מים
ורוח א-ל ממעל
טרם אנוש הציג רגלים
זקף קומה ולאט אסור בין שינים
לא נתגנתה אהבה
לא היתה ערווה מוקש
לא נלכד בין שדיים
לא הושחת זיו אנוש
לא באה שמשו בצהרים
לא הלך אחר עיניו שבי
לא שמע עצת מהלך שפי
אל אדמה ארורה ושפעת חוחיה (כאן הוספתי על דורינו האחרון כאשר האדמה עצמה והמציאות כולה נתמלאה חטא )
תורה נעשית סם המוות
אמת פזורה בעדריה
רוח צפוני(ת) מנשבת
כרצונה ואין מפגיע
יעמוד ויפלל
עינים כסויות
שמוטים העפעפים
כסומא יהלך
אנה אנה הידים
ישיבם אל חיקו
דמם זב כמים
יעטרו מלבושו כזהב פרווים
ערכו מי ימלל
יסתגר בחדרו
הוא והספר
ונר קלוש והלו
יהי לו לבוקר
יקבור שם חייו
בין השיטין
כארי כרע שכב
ויגף הבריחים
יהי הנייר עדו
וכריכת הספר למצבת
גלעד תקפו וגבורותו
וזכר נשמה מיותמת
לא יחזה חמה
לא ידע צורת מטבע
לא יבן בית דירה
יקלע נפשו במקלע
רצוא ושוב,- נפל ענקים
ורצוא בלא שוב
וישכון בין שפיים
ויחי וימות והאדמה בעינה
יציץ וחלף ותקוותו נכזבה
נוח לו שלא נברא משנברא
גלה לי
שומע קולי
שוכן שמים
רז בריאתי
מושא עבודתי
ופקח לי העיניים
הפח בי רוח בשנית
כי רוחי יראה מהביט
פרי מעשי ראשונים
ורוב טומאת קדמונים
טהר עולמך אחוז בידי
העבירני בחרבה חתום יגוני