לא הבנתי? מה התכוונת.
יפה מאוד - ונכון מאוד, אבל אם יש לך בזה נסיון נשמח לעצות איך לעשות את זה הכי יעיל, כי אני רואה את עצמי מסתבך מה להכניס ומה לא וכו'
כל דין שאתה יכול להסיק מהסוגיא למרות שהוא לכאורה נקודה צדדית, אתה מוסיף אותו לערך תחת כותרת. הבה נקח לדוגמא את הדף הראשון במסכת בבא קמא, אתה יכול לכתוב כותרת '
נזיקין' ולכתוב תחתיו כדינים ופרטים ''ישנם ד' אבות נזיקין, שור - ובכללו קרן שן ורגל'' וכו' וכו', וכן בהמשך העמוד לכתוב כותרת 'אבות ותולדות' ולכתוב כותרות משנה '
תולדות שבת', '
תולדות טומאה' וכו' ולהכניס בתמצות את הדינים העולים לך מן הסוגיא [לדוגמא בתולדות הטומאה תכתוב שאב מטמא אדם וכלים ותולדה מטמא אוכלין ומשקים - ולהכניס גם מקרה של תולדה שנעשה כאב והוא הדין של חרב הרי הוא כחלל. ולגבי 'תולדות שבת' תתמצת את מחלוקת ר"א ורבנן, דיני התראה והבאת הקרבנות על תולדה במקום אב, וכן את הגדרת מהו תולדה 'הך דהוה במשכן חשיבא' וכו' וכו'], ממש לכתוב כמו הלכות ברמב"ם - לתמצת את הדין היוצא מן הסוגיא ולסדרו לפי ערכים, כך שאם ארצה בעתיד לדעת מהו היזק של קרן לדוגמא, יהיה לי את מכלול הדינים שלו בתמצות. הדבר מועיל מאוד לזכירת הדינים וממילא את השקליא וטריא של הסוגיא - זאת משום שבעקבות ההתאמצות להסיק את המסקנא ולתמצת את ההלכה למעשה יש צורך לחשבן היטב את השקו"ט ואת השיטות השונות מה נדחה ומה לא. וכמו כן בהמשך ככל שאתה מתקדם בסוגיות ומתווספים לך דינים והלכות נוספות, הערכים מקבלים בהירות יותר וסדר, ובסיום מסכת בבא קמא תמצא בידך סיכום מופתי של כל הדינים לפי סדר ערכים נפלא. וכן בעז"ה בהמשך לימוד בכל חלקי הש"ס, יוצר האדם אנציקלופדיה תלמודית של ממש מתוך לימוד שלו! והדבר מוביל גם להיתקל בקושיות וסתירות בן הסוגיות שכאן כתוב הדין כך וכאן כך, וממילא להבנה, הגדרה וחילוק בין הנראה שווה.
אוסיף ואומר, אפילו פרטים קטנים המובאים במשנה דרך אגב, או ברש"י, כדאי לכותבם כגון בדף הראשון של בבא מציעא שהדין של הבטה בהפקר האם קונה או לא מובא ממש כבדרך אגב בסוגיא, מכל מקום יש לכתוב כותרת כללית '
הפקר' ותחתיו לכתוב את הדין הזה, אמנם עיקר הסוגיא אינה שם, אבל זה מועיל לכותבו ובהמשך כאשר בעז"ה תבוא לסוגיא העיקרית תשנה ותוסיף כיד ה' הטובה.
