איש חינוך

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
65
תודות
301
נקודות
156
שאלה:
בני בן ארבע עשרה, ובכל בוקר צריך להעיר אותו כמה פעמים לתפילה. הוא מבקש "עוד חמש דקות", נרדם שוב, ולבסוף אני יוצא מהבית בכעס. אם לא אעיר, הוא עלול לאחר או להפסיד את התפילה בישיבה. האם להמשיך להעיר אותו, או שעליו ללמוד לשאת באחריות?

תשובה:
את הבירור צריך להתחיל בערב. אם הבחור הולך לישון מאוחר, קשה לתקן את כל העניין בשעת ההשכמה. כדאי לברר מתי הוא נרדם, מה מעכב אותו והאם סדר יומו מאפשר לו מנוחה מספקת.

הרמב"ם מונה את השינה כחלק מסדר הנהגת הגוף. לענייננו, עצם הצורך במנוחה מחייב תשומת לב; אין לקבוע מתוך דבריו שיעור שינה אחיד לכל בחור.

בשעה רגועה אפשר לומר: "הקימה לתפילה היא אחריות שלך, ואני רוצה לעזור לך לעמוד בה. בוא נסכם כיצד". קובעים שעת השכמה, שעון מתאים וסיוע מוגדר מצד האב, לפי הצורך.

אין צורך להעביר את כל האחריות ביום אחד. אפשר להתחיל בכך שהאב מעיר פעם אחת ומוודא שהבן התיישב, ובהמשך לצמצם את העזרה. חשוב שגם הבחור יציע מה יעזור לו, ולא רק ישמע הוראות.

אם איחר, מדברים אחר כך בקצרה על מה שלא עבד ועל השינוי למחר. רצף של גערות ליד המיטה אינו מלמד אותו כיצד לקום.

אם הוא ישן זמן מספיק ובכל זאת מתקשה מאוד לקום, או עייף באופן חריג במשך היום, יש לברר את הדבר ולא להניח מיד שמדובר בעצלות.
 
כונתי היא שהרבה פעמים החיפוש אחרי הבעיה הפיזית גורם גם אם לא לפתרון הבעיה להרגשה שלא מאשימים את הילד,
וכך יש לו יותר מוטיבציה,
כמו כן קראתי פעם שכדאי בלי קשר ללמוד הלכות תפילה ועניני תפילה וכך הילד יודע בשביל מה לקום וכשמחליט לעבוד על זה יותר קל לו,
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓