פסח, חודש ניסן רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב

[געגועים]

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.

כבר נודע המכתב של הרב המקובל רבינו שמשון מאשטרפולא הי"ד שכתב שבסימנים הללו דצ"ך עד"ש באח"ב נרמזים סיבת הגלות והגאולה בסוד נגוף ורפוא.

וידוע שבכל מקום שם בעל המאמר יש לו שייכות בשרש נשמתו למאמר שאמר, בבחי' מדיליה נפח, אם כן רבי יהודה יש לו שייכות בשרש נשמתו לסימנים שנתן, שנרמזים בהם סיבת הגלות והגאולה, כי יהודה נקרא על שם הפעם אודה את ה', שמודים גם על הגלות וגם על הגאולה, ומברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, וזהו "רבי יהודה היה נותן" ולא אמרו רבי יהודה היה אומר, אלא ששם יהודה נותן בהם סימנים, שמרומז בשמו יהודה הסימנים של הגלות והגאולה.

ורבי יהודה היה ראש המדברים בכל מקום (ברכות סג: שבת לג:), אפשר הרמז שבכל מקום היה מודה להקב"ה בין במקום של רעה ובין במקום של טובה.

ראש בגי' דצ"ך עד"ש באח"ב, יהודה בגימטריא ל' - שלושים יום קודם פסח שואלין ודורשין.

וסיבת הגלות נרמז בר"ת דצ"ך עד"ש באח"ב עבד, כי לעבד נמכר יוסף, וגם סיבת הגאולה שאמר הקב"ה בהוציאך את העם תעבדון את האלקים על ההר הזה.​

 

[אוהב ספר]

וידוע שבכל מקום שם בעל המאמר יש לו שייכות בשרש נשמתו למאמר שאמר

כמ"ש הרב המקובל הנ"ל בעצמו גבי ר"ע ור"א וריה"ג שנחלקו בעניין כמות המכות עיי"ש