ראשי תיבות בחידו"ת? (1 צופה)

[גמח]

מה המינון בחבורה תורנית וכמה במילי דאגדה?

 

[אור זרוע לצדיק]

בשניהם עדיף כמה שפחות בכדי שתהא זרימה בקריאה.

 

[יאיר החושב]

שמעתי כמדומני מרבני משפחת מן כמדומני של בית הלל שעדיף למעט כמה שיותר

 

[חידודא]

יש ראשי תיבות מפורסמים ובמיוחד של סוגיות
רז בתחילת החבורה כותבים אחד פתוח ואח" כל השאר בר"ת
כמו המע"ה נטל"פ חנ"ן רמ"ת ועוד ועוד...
ואם אנחנו נתרגל לפתוח כל ראשי תיבות וננחיל כזה דור, (כמה שאנחנו מנחילים אבל כל אחד יראה את עצמו) דור הבא לא יוכל לקרוא ראשי תיבות מהספרים היותר קדמונים שמחמת הוצאות הדיו והדפוס או הזמן קיצרו לראשי תיבות וחשוב שדבר זה לא ימוש מפינו ומפי ספרינו רק בשביל להישאר עם "המסורת"

 

[נחום]

רז בתחילת החבורה כותבים אחד פתוח ואח" כל השאר בר"ת

לחץ כדי לכווץ...

זה נכון בחבורה אבל בספר צריך צריך להקפיד לפחות בכל פרק.

 

[מנורה בדרום]

מה המינון בחבורה תורנית וכמה במילי דאגדה?

לחץ כדי לכווץ...

תפתח ספר או חבורה תבדוק האם נח לעין שכל הזמן כתוב בראשי תיבות או שזה מעצבן לקריאה ברצף,
לדעתי כמה שפחות ראשי תיבות עדיף ויותר נח לקריאה.

 

[העורך התורני]

ההנחיה במכונים למעט בשימוש בקיצורים ובראשי-תיבות, ולהשתמש רק במקובלים ביותר.
כמו כן, יש להימנע מלהשתמש בקיצורים ובראשי-תיבות העלולים להטעות; למשל יש לכתוב ראה (ולא ר'), על-יד, על-ידי (ולא ע"י), על-פי, על-פני, על-פה (ולא ע"פ) וכד'.

כאשר משתמשים בקיצורים ובראשי-התיבות המקובלים יש להקפיד על כתיב אחיד; למשל: עמוד - עמ' (ולא ע'), עיין שם - עיי"ש (ולא 'ע"ש', שיכול לקצר גם את 'על-שם'!), מהדורה - מהד' (ולא מה', ולא מהדו') וכד'.

אפשר להשתמש בקיצורים ובראשי-התיבות המקובלים לשמות ספרים, כגון: תו' לתוספות (יש נוהגים להשתמש בקיצור "תוס'"), ה"ה למגיד משנה (לא מ"מ ולא מג"מ), מ"ב למשנה ברורה וכד'. כדי למנוע אי-הבנות רצוי בכל-אופן לכתוב תמיד את השם המלא בפעם הראשונה שמזכירים את שם הספר בענין בו עוסקים (גם בראשי-התיבות המקובלים ביותר יש מקום לטעות, כגון תו', תוס' - תוספתא, מ"ב - משאת בנימין, וכד').