חיי שרה רבקה היתה נשמת שרה

[געגועים]

הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה'

אפשר לרמז בהקדים מ"ש בש"ך על התורה דבר חידוש, שרבקה היא ממש נשמת שרה, שחזרה למלאות חסרונה ברבקה, שנאמר ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ממש. [וכנראה כוונתו שנרמז ברש"י ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו כלומר והרי היא שרה אמו].

ואמרו במדרש רבה (מח, כ) ויאמר לא כי צחקת, מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח אם אשה אלא עם אותה הצדקת, ששרה אמינו היא האשה היחידה שהקב"ה דיבר עמה. וזה נרמז כאן "היא האשה" - היחידה - "אשר הוכיח" אותה ה' ואמר לה לא כי צחקת, ורבקה הרי היא שרה.​