הלכות ריבית ריבית בהחזרת חפץ לחנות במציאת פגם (1 צופה)

[האיש השרוי בשמחה]

בענין אדם שקונה חפץ בחנות ומשתמש ומגלה פגם ויש אפשרות להחזיר תוך 14 יום יש בו משום ריבית כמו בתי ערי חומה כמבואר בערכין לא או שקנין גמור והמדינה מחייבת אז הם נותנים מתנה ולא מבטלים המקח

אם כבר דיברו על הלכות ריבית בדבר הזה יש חשש ריבית חמור

 

[האיש השרוי בשמחה]

אמנם צריך להעיר שאם החנות מחזירה זיכוי אז כאילו קנית זכות בחנות ואז אין בעיה

 

[הצעיר שבחבורה]

בענין אדם שקונה חפץ בחנות ומשתמש ומגלה פגם ויש אפשרות להחזיר תוך 14 יום יש בו משום ריבית כמו בתי ערי חומה כמבואר בערכין לא או שקנין גמור והמדינה מחייבת אז הם נותנים מתנה ולא מבטלים המקח

אם כבר דיברו על הלכות ריבית בדבר הזה יש חשש ריבית חמור

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שעירוב דברים יש כאן

לגבי המוצא פגם שמבטל את המקח.
נחלקו הלבוש והסמ"ע אם יש איסור 'ריבית' בכהאי גוונא, או שמה שצריך להחזיר הפירות שאכל הוא רק מטעם "גזל"
וכמדו' שנפסק להקל בזה כדעת הסמ"ע.
אמנם לגבי השימוש לאחר שנתגלה הפגם, שמעתי שבזה גם להסמ"ע אסור משום ריבית, ומשום שמעכשיו נעשו המעות הלואה ביד המוכר.
והגרנ"ק הביא טעם להקל במקרים מסויימים אף בכה"ג


והנה כ"ז הוא במצא פגם במקח, אך נידון אחר יש והוא במה שיכול להחזיר מוצר עד 14 יום
וכמדו' שבזה מבחינת החוק היינו רק אם לא השתמש במוצר כלל.

אך ישנם מקרים בהם המוכר מסכים שיקח הקונה לצורך נסיון לזמן מה, ובכה"ג אם משלם מראש, יש מקום לאיסור ריבית
ואפשר שיש להקל בזה משום שהמוכר להנאתו הוא עושה, שסבור שע"י זה יקנו זאת ממנו.
ומה שלוקח המעות מראש היינו רק כערבון שלא יקחו ממנו את המקח ולא ישלמו.
ואיני כדאי להורות להלכה למעשה

 

[האיש השרוי בשמחה]

כמדו' שעירוב דברים יש כאן

לגבי המוצא פגם שמבטל את המקח.
נחלקו הלבוש והסמ"ע אם יש איסור 'ריבית' בכהאי גוונא, או שמה שצריך להחזיר הפירות שאכל הוא רק מטעם "גזל"
וכמדו' שנפסק להקל בזה כדעת הסמ"ע.
אמנם לגבי השימוש לאחר שנתגלה הפגם, שמעתי שבזה גם להסמ"ע אסור משום ריבית, ומשום שמעכשיו נעשו המעות הלואה ביד המוכר.
והגרנ"ק הביא טעם להקל במקרים מסויימים אף בכה"ג


והנה כ"ז הוא במצא פגם במקח, אך נידון אחר יש והוא במה שיכול להחזיר מוצר עד 14 יום
וכמדו' שבזה מבחינת החוק היינו רק אם לא השתמש במוצר כלל.

אך ישנם מקרים בהם המוכר מסכים שיקח הקונה לצורך נסיון לזמן מה, ובכה"ג אם משלם מראש, יש מקום לאיסור ריבית
ואפשר שיש להקל בזה משום שהמוכר להנאתו הוא עושה, שסבור שע"י זה יקנו זאת ממנו.
ומה שלוקח המעות מראש היינו רק כערבון שלא יקחו ממנו את המקח ולא ישלמו.
ואיני כדאי להורות להלכה למעשה

לחץ כדי לכווץ...

סליחה מכבוד תורתו אני דברתי על נושא שהיה קנין גמור ועכשיו אותו אדם השתמש בחפץ ואם התברר שבסוף לא היה מכירה מכל מיני סיבות יוצא שהתשלום היה בינתים מכוח הלוואה א''כ השימוש היה ריבית ואיני יודע מה אתה רוצה זה סוגיא ברורה ותעיין בשו''ע היטב גבי בתי ערי חומה ומשכנתא

 

[הצעיר שבחבורה]

סליחה מכבוד תורתו אני דברתי על נושא שהיה קנין גמור ועכשיו אותו אדם השתמש בחפץ ואם התברר שבסוף לא היה מכירה מכל מיני סיבות יוצא שהתשלום היה בינתים מכוח הלוואה א''כ השימוש היה ריבית ואיני יודע מה אתה רוצה זה סוגיא ברורה ותעיין בשו''ע היטב גבי בתי ערי חומה ומשכנתא

לחץ כדי לכווץ...

וע"ז הבאתי למר מדברי הלבוש והסמ"ע קחנו משם

 

[מטות מסעי]

אני לא מבין
הרי מדובר רק במקום שהשתמש שאז הרויח המלוה
במקרה שהשתמש אין שום חוק שמתיר להחזיר

 

[האיש השרוי בשמחה]

וע"ז הבאתי למר מדברי הלבוש והסמ"ע קחנו משם

לחץ כדי לכווץ...

רבינו הוא כותב מפורש במקרה שאין המוכר בעלים אמיתי אלא מוכר כסוכן וא''כ אינה ריבית מלוה למלוה תעיין היטב