שלח ריש קטיעא ימלל (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויהס כלב את העם אל משה (יג ל)

בסוטה לה. איתא דיהושע פתח תחילה לדבר, והשתיקוהו המרגלים ואמרו "דין ריש קטיעא ימלל", ופירש הערוך (ערך רש) להכי קרו ליה ריש קטיעא, לפי שמשה רבינו קראו יהושע וכלומר ראש שמו קטוע לפי שהיו"ד אות קטיעא היא. והקשה מהרש"א וכי משום ששמו מתחיל באות יו"ד אינו ראוי לדבר ויש להשתיק אותו, ומה גריעותא יש בזה. ועוד הוסיף להקשות המעריך על הערוך, הרי גם יהודה וישראל מתחילים ביו"ד, ואין בזה שום גריעותא.

ובעיון יעקב על העין יעקב ובידי משה על המדרש רבה והמלבי"ם בארצות החיים פירשו, כי האות יו"ד של יהושע ניטלה משרי שנשתנה שמה לשרה, וכיון שניטלה מנקבה לכן לא היה ביהושע כח להוליד כזכר ולכן לא היו לו בנים, וזהו שאמרו לו דכיון שאין עתידים להיות לו בנים שינחלו אותו אינו חושש על מתנת הארץ, [וזה על דרך שפירש רש"י לפי דרכו, עי"ש].

ובספר מגלה צפונות לבעל שבט מוסר כתב לבאר, ע"פ מה שדרשו חז"ל שהעולם הבא נברא ביו"ד לפי שהצדיקים שבו מועטים, והעולם הזה נברא בה"א, וכדכתיב כי ביה ה' צור עולמים. וזהו שאמרו לו, הרי מה שהוסיף משה יו"ד על שמך הוא להורות שאתה בן עולם הבא, ודרך הצדיקים שהם בני העולם הבא שאינן משגיחים על העולם הזה ולא איכפת להם, א"כ אין אתה יכול לדבר בעסקי עולם הזה לומר לנו שזו ארץ טובה, כי מה שאתה אומר כן הוא משום שלא איכפת לך, עכ"ד.
​

◆ ◆ ◆​

אמנם לענ"ד נראה לומר דהביאור בדברי הערוך הוא כפשוטו, על פי יסודות נאמנים מדברי חז"ל, דהנה במכילתא יתרו ריש פרשה ד"וישמע" איתא, דמי שעושה מעשים טובים מוסיפים לו אות אחת על שמו, כגון אברם שהוסיפו לו וקראו אותו אברהם, ולהיפך מי שעושה מעשים רעים פוחתין משמו, כגון עפרון שנכתב מתחילה מלא "עפרון", ולאחר מכן חסר "עפרן". ועוד אמרינן שם דאחת מאלו שהוסיפו על שמם היא שרי שהוסיפו לה "אות אחת גדולה" ונקראת שרה, והנה לשרה לא הוסיפו אות, רק מאות קטנה [דהיינו האות י'] נעשית אות גדולה [דהיינו האות ה'], חזינן דתוספת בגודל האות מורה על כך שהוסיפה מעשים טובים. וממילא הוא הדין להיפך, דמי שמחסירין משמו מאות גדולה ונהפך לאות קטנה, מראה על חסרון וגריעות.

והנה יהושע הוסיף לו משה רבינו אות אחת, וזה מורה שעשה מעשים טובים, וכן הוא להדיא בברייתא במכילתא שם שמנתה גם את יהושע בכלל אלו שהוסיפו על שמם בגלל מעשיהם הטובים. וממילא חששו המרגלים שדבריו של יהושע ישמעו יותר מדבריהם, שהרי ממה שהוסיפו על שמו ולהם לא הוסיפו על שמותיהם חזינן שהוא במעלה יותר מהם.

ולכן המציאו המרגלים טענה, דאדרבה מה שהוסיפו לו יו"ד בתחילתו בא להורות על גריעות, דאמנם מצד מנין האותיות של כל השם הוסיפו על שמו, אבל הרי יש חשיבות מיוחדת באות הראשונה של השם, שההתחלה היא חשובה וכוללת הכל, ולגבי האות הראשונה של השם לחוד, הרי יש גריעות וחסרון במה שנקרא שמו "יהושע", דקודם לכן התחיל שמו באות גדולה ועתה באות קטנה, וכבר נתבאר דשינוי מאות גדולה לאות קטנה הוי סימן חסרון וגריעותא. וזהו שאמרו "ריש קטיעא ימלל", דהיינו שכיון שנשתנתה התחלת שמו לאות קטנה הוי סימן חסרון, וא"כ הוא במעלה פחותה מהם ואין לשמוע לדבריו.

[ושוב לא קשה כלל קושית המעריך הרי גם יהודה וישראל מתחיל ביו"ד, דשם שמתחילתו היה מתחיל ביו"ד אין בזה שום חסרון, כמו ששם קצר עם מעט אותיות אינו מורה על גריעות, ורק אם מתחילה היה בו יותר אותיות ואח"כ הפחיתו ממנו אותיות הוא סימן חסרון, וכמו כן אות קטנה מעיקרא אינה חסרון, אלא רק אם היתה גדולה ונהפכה לקטנה, כגון הושע שתחילתו היה בה"א שהיא אות גדולה ונהפך לקטנה הוא סימן חסרון].

אכן אליבא דאמת אין טענתם נכונה, דאין מביטים על האות הראשונה בפני עצמה, רק על כללות השם, ולגבי זה הרי אדרבה נתוסף לו אות נוספת וא"כ הוי מעלה, וק"ל.​

 

[לב טוב]

אם לא נפתח פורום אוצר התורה אלא בשביל פירוש זה דיינו.