מרגלים

עיין רמב''ן ריש פרשת שלח והנראה בעיני בלשון הכתוב כי לא נמלך משה בשכינה אבל טעם שלח ל ך כי הסכימו לשלוח מרגלים, והיה במנהג שישלחו שנים אנשים מרגלים חרש לאמר ושישלחו מקצתם והשם היודע עתידות צוהו שישלח איש אחד איש אחד מכל מטות ישראל ושהיו השניאים שבהם כי חפץ השם שהיו שוים בענין, כל גדוליהם אולי...

בעזרת השי"ת הנותן תורה ומלמדה לעמו ישראל, יובאו באשכול זה מדרשי חז"ל לפרשת "שלח לך אנשים" לפי סדר הפסוקים. מלאכתי בליקוט המדרשים שעל חומש במדבר והבאתם לאוצר נחמד זה תהיה כדלהלן: א. ליקוט דרשות חז"ל מתוך מדרש רבי תנחומא, ובמידת האפשר מתוך מדרשים נוספים, ולפעמים מספר הזוהר, מתוך מאגרים ממוחשבים...

כל שבט שלח את בן שבטו. איש לא בטח בחברו, וכל סיעה בחרה באנשיה. לכן נכשלו. א ך כאשר יהושע שלח מרגלים לא בחר אלא שניים, סימן של אחדות האומה ואמון הדדי, ומכאן ההצלחה. (עיטורי תורה)

"שלח לך אנשים ויתורו", מלשון נותר. כלומר, שלח אנשים היודעים לשמור סוד ומבינים מה לגלות ומה לכסות, מה למסור ומה להשאיר אצלם. (טל שמים)

התועלת בשילוח המרגלים הייתה שלא יאמרו הדורות הבאים: תושבי ארץ כנען חלשים היו ובני ישראל כבשו את הארץ בדרך הטבע. לכן נשלחו המרגלים וראו שתושביה חזקים מאוד, וכאשר בכל-זאת נכבשה הארץ, ידעו הכול – "אשר אני נותן לבני ישראל". (צבי ישראל)

יש מפרשים "שלח לך" – לתועלתך. וכן כל לשון 'לך' שבתורה. והתועלת הייתה שנתארכו ימיו של משה כל ימי המדבר, שאילולא חטאם, היו נכנסים לארץ מייד, ומכיוון שאי-אפשר למשה ליכנס, שכבר נגזר עליו שלא יבוא אל הארץ, היה צריך למות כבר אז. (רבנו בחיי)

"שלח לך" (במדבר יג,ב). רש"י מפרש: "לדעתך, אני איני מצווה לך". כלומר, שלח באשר תשלח, אך היזהר שלא לשלוח בעלי 'אני'. כי טבעם של בעלי גאווה שהם בחינת "אני ואפסי עוד", ונטייתם לבטל הכול. אנשים כאלה ימצאו חסרונות גם בארץ חמדה. (מעדני מלך, שיחת השבוע)

מדוע הציג משה את שני הצדדים הטובה אם רעה, ולא נתן למרגלים להביע את דעותיהם מבלי שיאמר את השלילי

לכאורה כשבנ‘‘י הגיעו לארץ הקודש לא היו עוד כאלה סדר גודל של פירות האם זה חלק מהעונש? האם לעת‘‘ל זה יחזור? או שמא זה היה בריאה מיוחדת גם לשעתו בשביל המרגלים?

הרי אף אחד לא ידע שהוא לא איתם באותה דעה רק על יהושע הם ידעו ולכן בפסוק מוזכר רק כלב שהוא לא מהמרגלים האחרים - אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י...

חידשתי פשט ואשמח לשמוע את דבריכם כתוב בפסוקים וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל...

האם יש לבאר סדר שמות המרגלים, שאינו לפי סדר תולדותן ולא לפי סדר הדגלים. והרמב"ן כתב שהוא לפי סדר גדולתן, וי"א לפי סדר זקנתן. אם יש למשהו עוד ביאורים מוזמן לכתוב.

"כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר י"ג, ל"ב) בגיליון 'א געדאנק' מביא בשם ציוני תורה, שמספרים על הרב הצדיק ממנצ'סטר, רבי יהודא סגל, שפעם נכנס לחדר בפנימיית הישיבה, והבחין באחד הבחורים שעדיין ישן, אחרי שכבר העירו את כל הבחורים, והיה זה כמה דקות לפני סוף זמן קריאת שמע, הוא לא העיר את הבחור שוב...

"וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר י"ג, ב') בספר 'דברים ערבים' מספר הרב שבתי שיינפלד מעשה נפלא: בשעת המלחמה העולמית הראשונה, נהגו אברכי משי חסידים להסתתר בקלויז של הרבי מטשורטקוב מקום שם ישבו ולמדו וניזונו על שולחנו של הרבי. פעם בא יהודי זקן אל הרבי בבכי מר וסיפר כי את בנו יחידו לקחו לצבא...

הקשה הקרן אורה בסוטה (ל"ד ע"ב) מדוע משה התפלל על יהושע לבד, ולא התפלל על כלב או על שאר המרגלים. ומפרש הקרן אורה ע"פ האמור בדברי האר"י ז"ל לבאר מה שכתוב כולם אנשים ראשי בני ישראל כו'. כי כוונת הפסוק שנשמות השבטים הלכו אם האנשים להיות לעזר להם בשליחות הזו, וא"כ נאמר למטה יוסף למטה מנשה. כי יוסף...

האיר רבי דוד סומפולינסקי שבתרגום הנקרא יונתן תירגם 'אנשים' - 'גוברין חריפין', כלשון המדרש "וכי כסילים היו מרגלים?!" כי היו חריפים, אנשים גדולים היו ולא כסילים. אמנם בפרשת דברים על הפסוק 'ואקח מכם שנים עשר אנשים' תירגם 'גוברין ברירין', שנבררו ונבחרו, אבל לא קרא אותם 'חריפין', כי כבר התבררו...

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃ כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת...

לכאו' לא מובן ההקשר שבפסוק, ולמה בגלל זכירת החלומות האשים אותם כ"מרגלים"? מיישב זאת הרמב"ן ולפי דעתי שהדבר בהפך כי יאמר הכתוב כי בראות יוסף את אחיו משתחוים לו זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת כי יודע בפתרונם כי כל אחיו ישתחוו לו בתחילה מן החלום הראשון והנה אנחנו...

וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ כתב בספר בעלי ברית אברם (להמקובל ר"א אזולאי ז"ל) פ' שלח, ויחפרו לנו את הארץ, שפיהם הכשילם רמז שכך יקרה אותם שיחפרו לעצמם קבר, כדאי' בפתיחתא למדרש איכה פתיחה ל"ג (מובא ברש"י ותוס' תענית ל:) שכל ערב תשעה באב משה הוציא כרוז חפרו לכם קברים והיו ישנים שם עד אור הבוקר...

מובא בירושלמי וכן הביאו התוס' במסכת סוטה שלכל נשיא היה מי שליווה אותו, כך שלמעשה היו מעל 20 מרגלים. והקו' מפורסמת, א"כ הכיצד ילפינן עד מתי לעדה הרעה הזאת ש"עדה " הכוונה עשר, המרגלים בניכוי יהושע וכלב, והרי היו גם גבאים? ונ"ל בפשיטות, שרק לדרך הם היו צריכים למלווים, אבל בה בשעה שחזרו כבר שוב...