תולדות רמזים על הגלויות פרשת תולדות

[גרינפלד]

בבעל הטורים (כו, כ) כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" כנגד בבל, "שטנה" כנגד המן, ו"רחובות" כנגד יון. ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה (תזריע פרשה טו סי' ט) דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" כנגד בבל, "ספחת" כנגד פרס, ו"בהרת" כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" כנגד אדום].

והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו. ובמדרש רבה (שמיני פרשה יג סי' ה) איתא ש"הגמל" כנגד בבל, "השפן" כנגד פרס, ו"הארנבת" כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.

ויתכן להוסיף שאמרו במדרש על הפסוק בשיר השירים (ו, י) "מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה ברה כחמה", "יפה כלבנה" בימי אסתר, ו"ברה כחמה" בגלות יון, נמצא שכנגד בהרת היו עם ישראל "ברה כחמה" שזה כאותיות השורש של בהרת.​

 

[גרינפלד]

הבעל הטורים (כז, ג) מביא על הפסוק "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה" מהמדרש רבה (פרשה סה סי' יג) "כליך" זה בבל, "תליך" זה מדי, "קשתך" זה יון, "השדה" זה אדום, ובמדרש שם מובא הפסוק בזכריה (ט, יג) שכתוב על המלחמה עם יון "כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור" [ופירש רש"י "ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים"], ונמצא שקשת של ישראל כנגד יון שנמשלו לקשת, ע"כ העולה מהמדרש.

ומצינו עוד בשמואל (א' ב, ד) "קשת גיבורים חתים ונכשלים אזרו חיל", וביאר התרגום "על מלכות מקדון אתנביאת ואמרת קשתת דגברי מקדונאי יתברין ודבית חשמונאי דהוו חלשין יתעבדן להון נסין וגבורן". ואפשר להוסיף שבאמת נוצחו בחודש כסליו שמזלו קשת [שמעתי פעם שניקודו של המזל הוא "קַשָּׁת", שצורת הכוכבים של מזל זה הם כאדם האוחז בקשת, ושוב העירוני שיש ראיות מראשונים לא כן[1]].

הנה היורה בקשת נקרא רֹבֶה כמו הפסוק בישמעאל "רבה קשת", ורבה הוא אותיות השורש של בהרת, ונמצא ששני הדברים קשורים ליון[2].​

---

[1] דבפיוט של הקליר "גשה לטלה לארי ולקשת, בארבעת רבעי יום מתבקשת, בם לסרטן ועקרב ודגים נגשת, באחת ומחצה מתרגשת".
[2] עוד יתכן לרמוז שהנה במדרש רבה על "וחושך על פני תהום" זו יון שהחשיכה עיני ישראל בגזרותיה, ואם נחליף את האות ק' ו-ת' מ"קשת" באלב"ם יצא חֹשֶׁךְ.​

 

[גרינפלד]

בבעל הטורים (כו, כ) כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" כנגד בבל, "שטנה" כנגד המן, ו"רחובות" כנגד יון. ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה (תזריע פרשה טו סי' ט) דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" כנגד בבל, "ספחת" כנגד פרס, ו"בהרת" כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" כנגד אדום].

והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו. ובמדרש רבה (שמיני פרשה יג סי' ה) איתא ש"הגמל" כנגד בבל, "השפן" כנגד פרס, ו"הארנבת" כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.

לחץ כדי לכווץ...

ובדרך דרוש, מצינו בשבת (מה, א) שהאומה "חברי" - התנגדו להדלקת נרות, מלבד לע"ז שלהם, ולכן היו צריכים לסלק את החנוכייה בשבת. ו"חברי" יש בזה אותיות ב' ח' ר', והם אויבים להודאה על הניצחון על היוונים.​

 

[גרינפלד]

ובדרך דרוש, מצינו בשבת (מה, א) שהאומה "חברי" - התנגדו להדלקת נרות, מלבד לע"ז שלהם, ולכן היו צריכים לסלק את החנוכייה בשבת. ו"חברי" יש בזה אותיות ב' ח' ר', והם אויבים להודאה על הניצחון על היוונים.​

לחץ כדי לכווץ...

עוד אפשר להוסיף שיון נמשלה לנמר בחלום של דניאל, ונאמר (ירמיהו יג, כג) "נמר חברבורותיו".

וכן "ברחא" - לדעת רש"י (ב"ק כ, א) היא עז, ויון נמשלו לעז, עי' משנ"כ בפר' לך לך.​