- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
אעתיק ממה שכתבתי בפרשת תולדות:
בבעל הטורים כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" - כנגד בבל, "שטנה" - כנגד המן, ו"רחובות" - כנגד יון.
ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה תזריע ט"ו ט' דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" - כנגד בבל, "ספחת" - כנגד פרס, ו"בהרת" - כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" - כנגד אדום];
והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו.
ובמדרש רבה שמיני י"ג ה' כתוב ש"הגמל" - כנגד בבל, "השפן" - כנגד פרס, ו"הארנבת" - כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.
ויתכן להוסיף שאמרו במדרש על הפסוק בשיר השירים "מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה ברה כחמה", "יפה כלבנה" - בימי אסתר, ו"ברה כחמה" - בגלות יון, נמצא שכנגד בהרת היו עם ישראל "ברה כחמה" שזה כאותיות השורש של בהרת.
הבעל הטורים מביא על הפסוק בבראשית כ"ז ג' "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה" מהמדרש רבה ס"ה י"ג "כליך" - זה בבל, "תליך" - זה מדי, "קשתך" - זה יון, "השדה" - זה אדום,
ובמדרש שם מובא הפסוק בזכריה ט, יג שכתוב על המלחמה עם יון "כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור", [ופירש רש"י "ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים"];
ונמצא שקשת של ישראל כנגד יון שנמשלו לקשת, ע"כ העולה מהמדרש; ואפשר להוסיף שבאמת נוצחו בחודש כסליו שמזלו קשת.
[שמעתי פעם שניקודו של המזל הוא "קַשָּׁת", שצורת הכוכבים של מזל זה הם כאדם האוחז בקשת].
בבעל הטורים כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" - כנגד בבל, "שטנה" - כנגד המן, ו"רחובות" - כנגד יון.
ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה תזריע ט"ו ט' דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" - כנגד בבל, "ספחת" - כנגד פרס, ו"בהרת" - כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" - כנגד אדום];
והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו.
ובמדרש רבה שמיני י"ג ה' כתוב ש"הגמל" - כנגד בבל, "השפן" - כנגד פרס, ו"הארנבת" - כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.
ויתכן להוסיף שאמרו במדרש על הפסוק בשיר השירים "מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה ברה כחמה", "יפה כלבנה" - בימי אסתר, ו"ברה כחמה" - בגלות יון, נמצא שכנגד בהרת היו עם ישראל "ברה כחמה" שזה כאותיות השורש של בהרת.
הבעל הטורים מביא על הפסוק בבראשית כ"ז ג' "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה" מהמדרש רבה ס"ה י"ג "כליך" - זה בבל, "תליך" - זה מדי, "קשתך" - זה יון, "השדה" - זה אדום,
ובמדרש שם מובא הפסוק בזכריה ט, יג שכתוב על המלחמה עם יון "כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור", [ופירש רש"י "ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים"];
ונמצא שקשת של ישראל כנגד יון שנמשלו לקשת, ע"כ העולה מהמדרש; ואפשר להוסיף שבאמת נוצחו בחודש כסליו שמזלו קשת.
[שמעתי פעם שניקודו של המזל הוא "קַשָּׁת", שצורת הכוכבים של מזל זה הם כאדם האוחז בקשת].