ל"ג בעומר ר"ח אייר-שליש הספירה, ל"ג בעומר-שני שליש. (1 צופה)

[פנחס ע]

תובנה נפלה בלבי, שייתכן והשמחה בל"ג בעומר היא ככלות שני שליש מהספירה. ואז פתחתי את הלוח לגלות מה קורה אחרי שליש בודד של הספירה, כמובן שמצאתי שם את ר"ח אייר. זה היה מציאה משמחת, וגילוי טעם חדש [אצלי] לעניין ל"ג בעומר. (אם מישהו מכיר מקור קדום לזה ממני, ישמח אותי אם יגלה אותו כאן)

וכעת מגיעה השאלה מהו סוד השלישים?

 

[החפץ חיים]

מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת מועד קטן דף כח עמוד א
מת בחמשים זו מיתת כרת נ"ב כו'. וכתבו התוס' בירושלמי מאל תכריתו וגו' ועוד ימי שנותינו שבעים שנה וגו' דל כ' דלא מיענש עליהן נשתיירו נ' ותימה דהא בשמעתין נ' משנולד קאמר כו' עכ"ל ונראה ליישב דה"ק שבעיה שנין דל עשרים דלא מיענש כו' וכיון דמת בחמשים הרי נכרתו לו ימים ומשנים כ' שהם בשנות הנעורים והוא מבואר לפי שיש לאדם נ' שנים אחר עשרים שנים שהם ימי הנעורים ונ' שנים אלו הם כדמיון היובל שהם מ"ט שנים והם אחר כ' שני הנעורים הם ימי ספירה וחשבון של אדם על מעשיו ושנת הנ' שהוא שנת שביעית של אדם הוא תכליתו של אדם דמיון היובל שישוב אל אחוזתו ועד"ז אמר נ"ב זו מיתת שמואל הרמתי הוא למעלתו וע"פ מ"ש ביומא שאמרה חנה רגלי חסידיו ישמור כיון שעברו רוב שנותיו של אדם (בלא חטא) שוב אינו חוטא שניבאה כן על בנה שמואל שמת לנ"ב שנים שאז לו רוב שנותיו שאחרי שני הנעורים שהם ב' חלקים ממ"ט שנים שאחר ימי הנעורים דב' חלקים ממ"ט הם ל"ב הרי נ"ב עם שני הנעורים שהם כ' שנים ובודאי גם אם היה חי שמואל יותר לא היה בא לידי חטא שהרי עברו לו רוב שנים של אדם שאחר ימי הנעורים ועד"ז יש לכוין הספירה מ"ט ימים יום לשנה. ויום הנ' הוא קודש חג השבועות כשתחשוב למ"ד בניסן נברא עולם היה תחילת הבריאה בכ"ה באדר הרי כ' יום עד יום ראשון של פסח שהן חשובין כימי שנות נעורים דלא איענש עלייהו שהיו ישראל עדיין במצרים ועד"ז אמר זכרתי לך חסד נעוריך וגו' ואח"כ מיום שיצאו ממצרים ימי הספירה מ"ט יום יום לשנה עד חג השבועות שהוא ביום חמישים דמיון היובל וזכר לדבר שאנו מדקדקים לעשות י"ט קצת בל"ג בעומר לזכר שבו עברו רוב ימים שהן ב' חלקים ממ"ט ימי ספירה יום לשנה ששוב אין אדם חוטא שהם ל"ב שנים אחר כ' שנים של שני הנעורים כאמור שזו מיתת שמואל הרמתי ואותיות יובל רמז לזה י"ו מצד זה ול"ב מצד זה שהם ל"ב רוב שנותיו הראשונים ושנת י"ג אינו מן המנין כי א' לא יבא לחלוקה ולפי' כשיצאו ממצרים אותן שנמנו מבני כ' והיו רק בני עשרים אזי כשהיו סופרים מ"ט שנים מבאי ארץ שהם ימי חשבון מצות של אדם עד שהיו בני שבעים וקדשו שם החמשים שהוא בסוף שנים למות לשוב איש אל אחוזתו כמו ביובל: